מדענים יוצאים כנגד סיווג בשר כמסרטן

Wholesale-Meats-1024x1024

עולם התזונה כמרקחה אחרי שארגון הבריאות העולמי (WHO) סיווג בשר מעובד כמסרטן ובשר אדום כאולי מסרטן. צרכנים נמנעים מלקנות נקניקים ועוברים לבשר עוף ליתר ביטחון. אנשים המעורים במחקר על הקשר בין בשר לבריאות מסתכלים על המצב בצער רב כי ברור להם שהחלטות WHO  אינן מבוססות מדעית כמו שאפשר היה לצפות והן תוצאה של הסתמכות על מחקרים תצפיתיים שאת נזקם בתחום התזונה תיארתי פה לא מעט. כעת, משנתפרסם (באיחור) הבסיס המדעי להחלטה, יוצאים שני פרופסורים מובילים בתחום יישום המחקר המדעי לרפואה כנגד הסיווג הזה ואומרים את מה שרציתי לומר בקשר להחלטות ה WHO ולכן החלטתי פשוט לתרגם את הודעתם.

פרופ' גורדון גוייט (Gordon Guyatt) ופרופ' בניימין דג'ולבגוביץ  (Benjamin Djulbegovic) הם מאבות התנועה לרפועה מונחית הוכחות (Evidence Based Medicine) שקראה להפסקת ההסתמכות על אינטואיציה ברפואה ומעבר להסתמכות על מחקרים מדעיים והיא מקובלת היום כסטנדרט ברפואה. עיסוקם המדעי מתמקד בהערכת תקפותן של הוכחות הנובעות ממחקרים מדעיים לצורך יישום ברפואה. בתגובה להוספת הבשר האדום והבשר המעובד לרשימת החומרים המסרטנים על ידי ארגון הבריאות העולמי הם פירסמו את גילוי הדעת הבא בו קוראים לארגון לבטל את הכרזתו:

המלצה מוטעית לגבי בשר וסרטן

ארגון הבריאות העולמי (WHO) הודיע לאחרונה שבשר מעובד כגון סלמי וקודלי חזיר שווה לסיגריות כגורם "ברור" (convincing) לסרטן ושבשר אדום הוא גורם "סביר" (probable) לסרטן. הודעות אלה מפריזות באיכות הההוכחות ומטעות את הציבור בסיכון מאכילת בשר.

הקביעה אם חומר כלשהו גורם סרטן הסתמכה באופן מסורתי על שלושה סוגי עדויות: מודלים של חיות, נתונים לגבי מנגנונים פיזיולוגיים ואפידמיולוגיה. במקרה של בשר הוועדה של WHO  קבעה שהעדויות ממחקרי חיות הן לקויות – בפשטות, הזנה של חיות בדיאטה עשירה בבשר אדום אינה גורת אצלם לסרטן. העדויות על מנגנון פיזיולוגי היו חזקות עד מתונות, אך נתונים אלה בלבד לא יכולים להגדיר גורם מוטגני (גורם סרטן מ.ב). מה שהניע את המסקנה שלWHO  היו הנתונים האפידמיולוגיים.

אפידמיולוגיה הוא מדע שיכול לקבוע קשרים (שהות בבית חולים קשורה במוות) אך רק לעיתים רחוקות יכול לקבוע סיבה ותוצאה (שהות בבי"ח גורמת למוות). סיפור ההצלחה הגדול של מדע האפידמיולוגיה היה היכולת לקשור עישון לסרטן, כאשר WHO  הכריז על טבק כגורם ברור לסרטן ב- 1986. במקרה הזה מעשנים כבדים היו בסיכון גבוה של 9 עד 25 פעמים לחלות בסרטן ריאות מאשר לא מעשנים, "סיכון יחסי" גדול מספיק כדי לספק ביטחון לחוקרים שהקשר היה אמיתי. אולם מאז הסטנדרטים של הסיכונים האלה הקביעת מדיניות התדרדרו. ההחלטה מהשבוע לגבי בשר הייתה מבוססת על סיכון יחסי של 1.17 עד 1.18, חלקיק קטן של אלה שנמצאו לגבי עישון.

כדי להכניס דברים לפרופורציה: לגבי סרטן המעי הגס שהיה המוקד של הדו"ח של WHO, הסיכון האבסולוטי לחלות בסרטן במשך החיים הוא פחות מ- 4.5%. גידול בסיכון היחסי של 1.17 מעלה את הסיכון ללא יותר מ- 5.3%.

כשניים מהמובילים של הרפואה מונחית ההוכחות, היינו מעורבים בפיתוח של מערכת דירוג הוכחות הנקראת GRAD, שאומצה על ידי יותר מ- 90 קבוצות בעולם כולו, כולל WHO. GRAD  מציינת שאלא אם הסיכונים היחסיים הם יותר מ- 5, מחקרים אפידמיולוגיים (תצפיתיים) בד"כ מספקים הוכחה מאיכות נמוכה. למרות שהמחקרים על עישון עברו בקלות סף זה, אלה שהתבססו עליהם בהחלטה לגבי הבשר נפלו הרבה מתחת לסף. הוכחות מאיכות נמוכה משמעותן היא שלא ניתן לסמוך על תוצאותיהן ויתכן בהחלט שהם יסתברו כמוטעות על ידי הוכחות בעתיד. במקרים אלה, ההוכחה לא משכנעת וכל ההמלצות יהיו חלשות או אופציונליות מאחר והתועלת לא עולה באופן ברור על נזקים פוטנציאלים.

WHO עשה שירות רע לציבור בכך שנטש אתGRAD  ואת הערכותיו לגבי ההוכחות המדעיות והגזים מאוד ברמת הבטחון ביחס הסיבה-תוצאה בין בשר אדום וסרטן. העשורים האחרונים זרועים בהמלצות רשמיות שהיו מבוססות על סיכונים יחסיים נמוכים אשר היה צריך לבטלן כאשר נבדקו כראוי במחקרים קליניים. לדוגמה, המלצות לקחת את נוגדי החימצון ויטמין A  וויטמין E היו מבוססות על נתונים אפידמיולוגיים עם ירידות מתונות בסיכון היחסי לחלות בסרטן אצל אלה שנטלו את הויטמינים. דבר דומה התרחש ב  Hormonal Replacement Therapyוהקשר למחלות לב. אולם כאשר נערכו מחקרים (קליניים – מ.ב.)  אקראיים הם הראו שאין תועלת בתיסוף של ויטמינים מונעי חימצון להורדת תחלואה בסרטן וחוסר תועלת ואף נזק אפשרי לטיפול בהורמונים על מחלות לב.

אנו רואים את אותו הסיפור בהמלצות התזונה: המלצות להגביל כולסטרול בתזונה ולהגביל שומן כדי להלחם בסרטן היו מבוססות בעיקר על נתונית תצפיתיים (אפידמיולוגיים) שנתונים ממחקרים קליניים לא אישרו. המלצה ותיקה להגביל שומן רווי זכתה באחרונה לעירעור מאותן סיבות. כעת, נראה שלא הרווחנו שום תועלת מאכילת חביתות מהלבן של הביצה, דיאטה דלת שומן, או ככל הנראה, ויתור על חלב מלא לטובת חלב דל שומן שלא לדבר על חלב נטול שומן.

הסיבה שאי אפשר לסמוך על קשרים חלשים היא שהם יכולים בקלות להיות תוצאה של הטייה הקשורה במספר גורמים בתזונה או סגנון החיים. במקרה של ויטמינים נוגדי חימצון למשל, אנשים שלוקחים ויטמינים נמצאים באמת בסיכון יחסי נמוך לסרטן אבל אין לכך כל קשר לויטמינים: גורמים הקשורים לגנטיקה, סגנון חיים ומצב סוציואקונומי הם האחראים. הדבר נכון גם לגבי אכילת בשר. צמחונים נוטים להיות יותר מודעים לבריאות טובה: הם מעשנים פחות, עושים יותר כושר והם בעלי מעמד סוציואקונומי יותר גבוה. לעומתם, אוכלי בשר בגיל שמעל 30 הם אנשים שמתעלמים מהוראות הרופא שלהם והם נוטים להיות מעורבים בהתנהגויות נוספות שאינן תורמות לבריאות אשר כולן או חלקן מסבירות את הסיכון היחסי הקטן הקשור בצריכת בשר אדום.

הטייה נגד בשר אדום היא גורם נוסף שאפשר לזהותו בקלות בספרות המדעית והעיתונות. מדענים מנסים לתקנן להטיות אלה אך הכימות שלהם הוא לא מושלם והתיקנונים לקויים. סיכונים יחסיים קטנים יכולים לשקף לכן הטייה כמו אפקט אמיתי.

מחקרים אקראיים קליניים מספקים הוכחה הרבה יותר אמינה בקשר לסיבה ותוצאה. לכן זה מביך שהמסמך של WHO מהשבוע אפילו לא מזכיר את הנתונים הרלוונטיים: שני ניסויים קליניים רבי שנים, שניהם ממונים על ידי המוסד הלאומי לבריאות (NIH).

הראשון היה Polyp Prevention Trial, שבדק דיאטה עתירת סיבים, עתירת פירות וירקות ודלת שומן על יותר מ 2079 איש במשך 4 שנים. בניסוי רב-מרכזי זה קבוצת ההתערבות (בניגוד לקבוצת הביקורת – מ.ב.) הפחיתה באופן מובהק את צריכת הבשר האדום המעובד והלא מעובד, והחליפה אותה בצריכת בשר עוף אולם החוקרים לא מצאו שום אפקט להתערבות זו בסוף המחקר או 8 שנים לאחר מכן לחזרה של סרטן המעי הגס.

השני היה ה Woman's Health Initiative (WHI), אחד מהמחקרים האקראיים הגדולים ביותר שנוהלו מעולם. ה- WHI  בדק דיאטה עשירה בפירות וירקות ודלה בשומן על כמעט 49,000 נשים במשך 8 שנים. בשנה השלישית, היחידה לגביה פורסמו נתני התזונה, הנשים על התזונה דלת השומן הפחיתו את צריכת הבשר האדום שלהם בהשוואה לקבוצת הביקורת ב- 20%, כמות משמעותית מבחינה סטטיסטית, אולם בסוף הניסוי לא היה אפקט על אף אחד מסוגי הסרטן כולל סרטן המעי הגס, סרטן הרחם, סרטן רירית הרחם או סרטן השד.

יכול להיות שניסויים אלה לא ארכו מספיק זמן כדי לראות סרטן מתפתח אך שניהם תוכננו להיות מחקרי סרטן. הם נשארו המחקרים הקפדניים ביותר עד היום ואף אחד מהם לא תומך בהיפותזה שבשר אדום או מעובד גורם לסרטן.

לעיתים אין לנו ברירה אלא להסתמך על הוכחות אפידמיולוגיות. לדוגמה, עם רעלים פוטנציאליים כמו ארסן אנאורגני יהיה לא אתי לערוך מחקר קליני. בנושאים של סביבה כמו זיהום אויר מחקרים כאלה אינם אפשריים. אולם לגבי בשר אדום ובשר מעובד הוכחות ממחקרים קליניים כן קיימות ומשום מה התעלמו מהן.

בסופו של דבר, הנתונים של WHO  יכולים אולי לתמוך בהמלצות רפות שהזהירים ביננו אולי יורידו את צריכת הבשר שלהם בעקבותם אך בהחלט לא המלצות בוטות מהסוג שאפשר לתת למעשנים להוריד את הסיכון שלהם לסרטן על ידי הפסקת עישון. ובעוד שלעישון אין יתרונות בריאותיים בשר הוא מקור תזונתי טוב מה שאומר שאפילו לזהירים ביננו אולי לא משתלם להשמע להמלצות. לומר שבשר אדום או מעובד שווה לעישון זו ממש הולכת שולל.

ההשלכות של החלטת WHO  הן עצומות. הממשלה עלולה להחליט להסיר בשר מעובד מתוכניות תזונה ממומנות ממשלתית וממוסדות ציבוריים. מוצרי בשר יכולים להיות מחוייבים לשאת תוויות אזהרה מפני סרטן. למדענים, ההשלכות הן שלא נוכל לבצע ניסיונות קליניים על כל חומר גורם סרטן ואם אנחנו מאמצים את מסקנות WHO  לא נוכל יותר לבדוק את האפקט של מזון מעובד על בריאות. מסקנות מוטעות כאלה יוצרות מצב עיניינים עגום למדע ולמדיניות הבריאות הציבורית. כדי למנוע את התוצאות ההרסניות הלא מוצדקות האלה WHO  חייב לשנות את מסקנותיו מיד.

Be Sociable, Share!
פורסם בקטגוריה כללי. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

3 תגובות בנושא מדענים יוצאים כנגד סיווג בשר כמסרטן

  1. מאת קובי‏:

    מעולה תודה.

  2. מאת צחי א‏:

    היי, אפשר לינק למאמר המקורי בבקשה. תודה.