מה בין דיאטה אבולוציונית, דיאטה מסורתית ודיאטה תעשייתית

  • לפני כ-2,000,000 שנה החלה תקופת האבן – מהפכת האבן יותר נכון, שבה אדם (Homo Habilis) השתמש לראשונה בכלים שעוצבו על ידו. זו הייתה תקופה בה הפכנו להיות ציידים לקטים נודדים. במשך אותם מיליוני שנה התעצבו כל המערכות של גופנו (הורמונים, חילוף חומרים, הפקת אנרגיה וכו') כדי לשרוד בצורה אופטימלית בתנאי מחיה ותזונה של ציידים לקטים נודדים.
  • לפני 10,000 שנה בערך החלה המהפכה החקלאית שהתפשטה בהדרגה בתוך כ-5000 שנה לכל קצוות העולם. זו הייתה התקופה בה הפכנו ליושבי קבע והוספנו דגנים וקטניות לדיאטה. באלפי השנים האחרונות אנו עוברים תהליך התאמה גנטי לתנאי המחיה והתזונה השונים קיצונית מאלה שלהם עוצב גופנו. תהליך ההתאמה הוא איטי אך יש כמה ניצנים כמו ההתאמה גנטית של חלק מהאנשים לעיכול לקטוזה מחלב ולעיכול גלוטן מדגנים.
  • לפני 300 שנה בערך החלה המהפכה התעשייתית. אנו נמצאים בראשיתה אך כבר תנאי חיינו שונים לחלוטין מתנאי חייהם של חקלאים. הפכנו לעירוניים. דפוסי הפעילות הגופנית וכן הדיאטה השתנו ללא הכר. האוכל הוא תעשייתי והפעילות הגופנית נפסקה כמעט לחלוטין.

שלושת המהפכות האלה לוו בשינוי קיצוני בדיאטה וכן בכמות ובדפוס הפעילות הגופנית. בפוסט הזה נסקור  בקצרה את השינויים ונעמת אותם ואת תוצאותיהם עם תנאי הסביבה והמערכת הפיזיולוגית. המטרה של סקירה זו היא להציג תזה לגבי הדיאטה המתאימה לנו ביותר כיום. בפוסטים הקרובים אפרט יותר לגבי כל אחד מהתקופות ולגבי הפתרון המוצע.

תקופת האבן

לורן קורדן (Loren Cordain) חוקר זה שנים רבות דיאטה ותנאי הסביבה בחברות ציידים לקטים שעדיין פעלו לאורך המאה ה-20.

הוא הגיע למסקנה שהדיאטה שלהם מכילה בממוצע 65% מזון מן החי ושאדם מערבי יצטרך ללכת כ-19 ק"מ ביום כדילהשוות את רמת פעילותו לרמה של ציידים לקטים שנחקרו במאה ה-20.

בנוסף, חשוב גם לדבר על דפוס הפעילות הגופנית. לפי קורדן הפעילות היא ספוראדית ויש בה תקופות מנוחה של מספר ימים.

כאשר עושים את ההתאמות לתקופת האבן מגיעים למסקנה שאחוז המזון מן החי בתקופת האבן היה גדול יותר ורמת הפעילות הגופנית קטנה יותר מאשר אצל ציידים לקטים של המאה ה-20.

בנוסף יש לזכור שפעילות גופנית משמעותה (בהיעדר מכוני כושר) חשיפה לשמש – כלומר הרבה ויטמין D

התקופה החקלאית

הדיאטה בתקופה החקלאית הייתה שונה ממקום למקום ומגוונת כל כך שאסור לדבר עליה בממוצעים. דר' ווסטון פרייס תר את העולם במשך שש שנים וביקר חברות חקלאיות שרוב מזונן היה מן הצומח (אף אחת לא הייתה צמחונית במאה אחוז) וחברות שרוב מזונם היה מן החי כמו המסאי בקניה. כל החברות הפגינו בריאות יוצאת מן הכלל, כל זמן שניזונו מהדיאטה המסורתית שלהן.

האינפורמציה לגבי הפעילות הגופנית אולי תפתיע את מי שלא מכיר חיי חקלאי, במיוחד זה שאין לו טרקטור אלא חמור במקרה הטוב. לפי לורן קרדן כמות הפעילות הגופנית של החקלאי עולה על זה של ציד לקט. יותר מכך – בניגוד לצייד לקט, הפעילות נמשכת שעות ארוכות, כמעט בכל יום. גם כאן היתה כמובן חשיפה רבה לשמש וכמויות עתק של ויטמין D. אצל מצילים יש מעל ל 100 ng/ml בעוד קופות החולים קבעו 30 ng/ml כמספיק. סביר שהרמה בתקופה החקלאית ובתקופת האבן היתה יותר קרובה לזו של מצילים מאשר של יושבי משרד וקוני קניונים.

נקודה נוספת ראויה לציון היא דרך הכנת המזון הצמחי על ידי חקלאים. לחם נאפה לאחר שתפח במשך מספר שעות רב, תהליך שמנטרל רעלים שיש בכל הזרעים כדי להגן עליהם מפני אכילה בעיקר על ידי יונקים. בנוסף הבצק נעשה מקמח שנטחן במקום ועשוי מכל הזרע, כולל החלק השומני שבו שאינו כלול בדרך כלל ב"קמח המלא" התעשייתי. זרעים אחרים של דגנים וקיטניות מושרים, מונבטים ומותססים לפני הבישול.

התקופה התעשייתית

מזון מתועש שמיוצר ונצרך ללא הכנה נכונה וללא כל התייחסות לערכו התזונתי ולהשלכות הבריאותיות של צריכתו בצד חוסר כמעט מוחלט של פעילות גופנית מאפיינים את תקופתנו. רוב מחלות הציביליזציה – לב, דימנטיה, סוכרת, סרטן, מחלות אוטואימוניות – הם תוצאה של דיאטה לא מתאימה ומחלות אחרות כמו שפעת ומחלות דלקתיות אחרות תוצאה של דיאטה ומחסור בוויטמין D ובויטמינים אחרים.

הפתרון

אם כן לפי הניסיון ההיסטורי יש לנו שתי אלטרנטיבות לדיאטה המבטיחה בריאות:

  1. דיאטה חקלאית – דיאטה הדורשת הכנה מוקדמת אינטנסיבית של רוב מרכיבי האוכל. טחינה עצמית והתפחה ארוכה של בצק, השריה, הנבטה או התססה של כמעט כל המזון, למעט פירות וחלק מהירקות, ופעילות גופנית מתמשכת על פני כל היום כדי להוריד את רמות הסוכר והאינסולין בדם שנוצרים בעקבות אכילת פחמימות. או
  1. דיאטה של ציידים לקטים – חלבונים ושומן מן החי – בשר, דגים, עוף ובקר, שומן מן החי ומוצרי חלב. פחמימות מפקעות בכמות מוגבלת, פעילות גופנית ספוראדית המשלבת מאמצים נמוכים לזמן ארוך עם ספרינטים ומשקולות בקטעים קצרים פעם פעמיים בשבוע.

אני משאיר לכל מי שחשובה לו בריאותו להסיק את מסקנותיו בעצמו.

ברור לי שחלק מהטענות המוצגות כאן דורשות הוכחה. ברבים מהפוסטים בבלוג זה דנתי בחלק מאותן הנקודות ובאלה שלא, אטפל בפוסטים הבאים.

שנהיה בריאים

מיקי

Be Sociable, Share!
פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.