סרטן – האם דיאטה קטוגנית יכולה להציל את חייך?

allowfullscreen="allowfullscreen">

סרטן הוא לא מחלה גנטית אלא מחלה מטבולית קובע פרופסור תומס זיפריד (Seyfried) המתמחה בחקר המטבוליזם של הגידול הסרטני. הגנים הסרטניים אצל אותם אנשים שיש להם נטייה גנטית לחלות בסרטן בעצם מפריעים למטבוליזם של אנרגיה באברוני התא האחראיים על יצור אנרגיה – המיטוכונדריה. אי התפקוד התקין של המיטוכונדריה הוא שגורם לשינויים הגנטיים האופייניים לסרטן. גישתו של פרופ' זיפריד היא קיום של דיאטה קטוגנית (80+ אחוזי שומן, מעט חלבון ומעט מאוד פחמימות) בתוספת הגבלת קלוריות, כל זאת כדי למנוע גלוקוז מהתאים הסרטניים שאינם מעבדים טוב שומן לאנרגיה וכך להרעיבם למוות.

לאחר קריאה לא מעטה בנושא אני משוכנע שלכל חולה סרטן באשר הוא כדאי לנסות ליישם בהקפדה יתרה לפחות לזמן מה את גישתו של פרופ' זיפריד. ההיגיון הביולוגי של השיטה הוא כל כך פשוט שמפתיע שלא כל אונקולוג נוקט בה בתור קו ראשון לטיפול בסרטן. לצערנו לרופאים מודעות מוגבלת לחשיבות התזונה ביצירה ובטיפול במחלות. בכוונתי לכתוב סדרה של פוסטים בעברית כדי להנגיש את החומר המדעי הקיים בנושא לחולים ואולי גם לרופאים.

כן, הדיאטה קטוגנית שעליה הוא ממליץ היא לא בדיוק טיול בפארק אבל אלפי ילדים חולי אפילפסיה מקיימים אותה באופן שוטף כך שמבוגרים, שאיום התוצאות הנוראיות של הסרטן תלוי מעל ראשיהם, ודאי שיוכלו לקיימה. אני מקיים אותה בחודשים האחרונים ללא קשיים מיוחדים, ללא החרב המתהפכת של הסרטן מעליי, רק כדי להוריד (בהצלחה) את רמת הסוכר ולחץ הדם.

הראיון בווידאו למעלה (תמליל כקובץ PDF ) הוא ארוך ומקיף. לטובת אלה שאין להם זמן או שאינם שולטים באנגלית אני מביא כאן גרסה ערוכה של חלקים חשובים מהראיון. מ – הוא דר' מרקולה, בעל אחד האתרים הפופולריים בעולם בענייני בריאות. ס– הוא פרופ' תומאס סיפריד:

מ – שלום לכולם שמי הוא ד"ר מרקולה והיום מצטרף אלי ד"ר תומס סיפריד שמלמד נוירוכימיה ונוירוגנטיקה כפי שהיא מתבטאת בטיפול בסרטן, בבוסטון קולג' ב-25 השנה האחרונות. הוא כתב יותר מ-150 מאמרים מדעיים ופרקים לספרים וכמו כן כתב ספר על סרטן כמחלה מטבולית, ולכן אנחנו כל כך שמחים שיש לנו הזכות לראיין מישהו שהוא מנהיג וחלוץ בשימוש בדיאטה בטיפול באחת המחלות הנפוצות ביותר שהאדם נלחם בהן היום והם מגורמות המוות הגדולות ביותר ובכמה קבוצות גיל אף עולות על מחלות לב כגורם תמותה ולכן ברוך הבא ותודה שהצטרפת אלינו היום.

אני חושב שכדאי לשמוע על המסגרת הכללית של התייחסותך לדברים. זה לא שטח נפוץ של מחקר ואני תוהה מה הניע אותך להתחיל במחקר בשטח זה?

ס – ערכנו מחקרים באפילפסיה במשך עשורים רבים כשהייתי בייל והמשכתי בזאת בבוסטון קולג' והסתבר שהדיאטה הקטוגנית (ד"ק מעתה והלאה) הייתה בשימוש במשך די הרבה זמן בניהול שליטה בפרכוסים אצל ילדים אז עשינו הרבה עבודה על סרטן בעכברים ואפילפסיה בעכברים ואחד מהסטודנטים שלי חשב שכדאי לבדוק אם הד"ק תהיה יעילה גם נגד גידולים סרטניים מפני שהם השתמשו באותם מסלולים אנרגטיים. זה היה בתחילת שנות ה-90. התחלנו לשלב את העבודה שלנו על אפילפסיה וסרטן ואז התברר לנו שהמכניזמים והתהליכים הם דומים לאלה שאוטו ורבורג גילה בשנות ה-20 של המאה הקודמת. זה הביא אותנו להבנה יותר מעמיקה של איך השינוי המטבולי הכולל הזה יכול להיות אפקטיבי כאשר מתמקדים בתאים סרטניים.

מ – נהדר. אני תוהה, רבים חושבים שסרטן הוא בראש ובראשונה מחלה גנטית ושחזרנו את הגנום האנושי וזה נוטע פחד רב בקרב אנשים שהגנים האלה עברו אליהם בתורשה כך שאני תוהה אם אתה יכול להגיב על התרומה הגנטית לעומת החשיפה הסביבתית ואיך המזון שאנחנו אוכלים יכול להשפיע על הסיכון לסרטן.

ס – או, זו שאלה רחבה מאוד. אתחיל בהתייחסות להאם סרטן היא מחלה גנטית או מטבולית. כפי שתיארתי בספרי וזה חודר ללב ליבה של הבעיה. לדעתי, לא נתקדם משמעותית בטיפול בסרטן עד שנכיר בכך שזו מחלה מטבולית אך כדי לעשות זאת אתה חייב, לפחות אני עשיתי זאת, להציג מערכת טיעונים מסיבית כנגד הגישה הגנטית לסרטן.

אתה יודע, אחד מנושאי המפתח כאן הוא שאם אתה מעביר את הגרעין של תא סרטני לתוך תא נורמלי אתה לא מקבל תא סרטני. אתה מקבל רקמה נורמלית ולעתים איבר שלם נורמלי מגרעין של תא סרטני. כעת, אם הגידול הסרטני נגרם על ידי גן או כל מיני סוגי מוטציות שאנחנו שומעים עליהם איך יתכן שכל זה משתנה כאשר אנחנו שותלים את אותו גרעין סרטני בציטופלזמה עם מיטוכונדריה (אברוני יצור האנרגיה בתא) נורמלית?

התאוריה של הגנים לא יכולה להתמודד עם זה והבאתי בספרי מספר רב של מחקרים שיוצאים בחוזקה נגד התאוריה שגנים הם הגורם לסרטן.

למעשה מעט מאוד אנשים יורשים גנים שהופכים אותם רגישים לסרטן. רוב האנשים יורשים גנים שמונעים סרטן. ואותם מעט שיורשים מוטציות של גנים כמו BRCA1 ו P53 ואחרים מאוד נדירים. אותן מוטציות בעצם פוגעות במיטוכונדריה (יצור האנרגיה).

המיטוכונדריה היא למעשה הנקודה המרכזית במקור המחלה. המיטוכונדריה יכולה להינזק לא רק על ידי אותן מוטציות מורשות אלא גם על ידי השפעה סביבתית שגורמת נזק למיטוכונדריה וזהו הנזק שגורם לאי תפקוד תקין של המיטוכונדריה לאורך זמן, שגורם לסרטן. ולכן זה בסופו של דבר מחלה של המיטוכונדריה שהיא המקור לסרטן.

כלומר, זה בסופו של דבר מחלה של מטבוליזם אנרגטי של המיטוכונדריה שהוא מקור המחלה.

הראיתי בספרי ואחרים הראו שכאשר המיטוכונדריה הופכת ללא מתפקדת או מוגבלת ביכולתה, מוטציות יתרחשו. מוטציות הם המוקד של המחקר של הגנום. המוטציות האלו הם בעצם תופעה נגרמת על ידי ערעור המטבוליזם של האנרגיה. זו הסיבה מדוע לפי דעתי התמקדות בהיבט הגנטי של המחלה יישא מעט פירות, אם בכלל, בטווח הארוך. התרופות שפותחו בהתבסס על פרויקטים של גנום היו בדרך כלל לא יעילות באספקת פתרון ארוך טווח והן היו כרוכות בתופעות לוואי רעילות. כל זמן שהמחקר ימשיך להתמקד במקטע הזה של המחלה, שהוא תופעה נגרמת בהמשך התהליך, כמו שאמרתי, לא יהיו התקדמות ממשית בשדה המחקר הזה פשוט משום שזה לא היבט רלוונטי למחלה.

מ – האם זה יהי נכון לסכם שבחלק גדול מעבודתך זיהית את שהמזון העיקרי לרוב הסרטנים הוא גלוקוז ושאם אתה מגביל את הדלק שלהם ומספק דלק חלופי לחולה, אתה יכול להקטין באופן דרמטי את שיעור הגידול של הסרטן?

ס – כן, אני חושב שזה סיכום טוב. הבעיה היא האתגר, איך אתה עושה את זה, איך ליישם תרפיה מסוימת שתוריד את רמת הסוכר בדם. אנו צריכים להסתכל על כך משתי נקודות מבט: אחת היא זווית הטיפול והשנייה כמובן היא זווית המניעה. השתיים שונות מאוד בדרך…האסטרטגיות יכולות להיות דומות אבל הגישות יכולות להיות שונות בטיפול במחלה.

כאשר אנחנו מדברים על שליטה בסוכר (הכוונה לגלוקוז)אנחנו יודעים ממספר רב של מחקרים שאם הנשימה של הגידול היא לא יעילה אז התאים, כדי לחיות, חייבים להשתמש במקור אנרגיה חלופי שהוא תסיסה. אנחנו יודעים שגלוקוז הוא הדלק הראשוני של התסיסה. תסיסה הופכת לתהליך יצור האנרגיה הראשוני בתא הסרטני. על ידי התמקדות בדלק של התהליך הזה יש לנו את היכולת לטפל באופן פוטנציאלי במחלה.

למרות שזה קל לומר כאשר אתה מסתכל על התמונה הכוללת, לבצע את זה יכול להציב מספר אתגרים כגון איך להוריד את רמת הגלוקוז בדם בלי לפגוע ברקמות הנורמליות בגוף. וזו הבעיה בהרבה גישות טיפוליות בסרטן. תרופות או משהו אחר שתעשה, אתה הורג את התא הסרטני אך באותו הזמן פוגע בתאים הנורמליים של הגוף.

האסטרטגיה שאנחנו אימצנו היא להשתמש בדיאטות הדלות פחמימות, עתירות שומן, ועשינו עבודה רבה על כך. אם אתה מנמיך את הגלוקוז בדם, זהו פרמטר פשוט למדידה. אתה יכול להשתמש במד גלוקוז לחולי סוכרת ואז אתה מעלה את גופי הקטון אשר אנו, כמין, התפתחנו לשרוף בהעדר של מזון.

יש לנו בגוף את היכולת לשרוד במשך זמן רב כל זמן שיש מים. אנחנו יכולים לשרוד לטווח ארוך ממאגרי אנרגיה בתוך הגוף שלנו. מאגרי אנרגיה אלה באים משומן שעובר מטבוליזם לקטונים אשר אז הם דלק יעיל אלטרנטיבי לגלוקוז. זה מטבוליט של שומן שיכול להחליף גלוקוז כדלק העיקרי לאיברים רבים ובמיוחד למוח.

השאלה היא אם כן אם אנחנו יכולים להעלות את רמת גופי הקטון הללו בזמן שאנחנו מורידים את רמת הדלק העיקרי שמזין את תאי הגידול? תאי הגידול לא יכולים להשתמש בגופי קטון אלו בגלל יכולת עיבוד החמצן הנמוכה שלהם. זה מייצג דרך אלגנטית, לא רעילה לכוון ולדכא את תאי הגידול. זה גם מאפשר לנו להוריד את רמת הסוכר בדם לרמות די נמוכות, מפני שקטונים מגנים על הגוף מפני היפוגליסמיה (ירידת סוכר) שיכולה להיגרם מהטיפולים.

כל התאים החדשים של הגוף יעברו לקטונים היעילים האלה ובכך ימנעו אותם להינזק מהיפוגליסמיה. באותו זמן תאי הגידול נמצאים תחת לחץ מטבולי עצום. כל העניין הוא טיפול בכל הגוף. אתה חייב להביא את כל הגוף למצב המטבולי הזה.

זה לא אומר שמספר תרופות לא יהיו בשימוש. מפני שאנחנו יודעים מעבודתנו שאם אתה מצליח להביא את הגוף למצב הזה – מספר תרופות אשר היו בעלות יעילות גבולית בתנאים של גלוקוז גבוה בדם, יכולים כעת להיות מאוד אפקטיביים במינונים נמוכים בטיפול באותם תאים סרטניים בעלי התנגדות גבוהה לטיפול.

זה טבעי. זו אסטרטגיה מאוד מעניינת. אם מיישמים אותה נכון יש לה יתרונות רפויי רבים לרוב האנשים אשר סובלים מסוגים שונים של סרטן. מפני שלכל הסרטנים יש את אותו פגם מטבולי.

מ– בוא נכנס לפרטים באשר לדיאטה הקטוגנית. אפשר לסכם שלגוף יש רק שני מקורות אנרגיה – סוכר ושומן. האסטרטגיה שאתה נוקט בה היא להוריד את הסוכר (פחמימות) שנצרך ואז להעביר אותם לשומן כך שאותם גופי קטון נוצרים והגוף משתמש בהם.

ס – כן, יש לנו שומן, פחמימות וחלבון. כמובן שהחלבונים יכולים גם הם להפוך לסוכר (גלוקוז) בכבד כך שגם חלבונים יכולים להוות מקור אנרגיה…גלוקוניאוג'נסיס (יצירת סוכר מחלבונים או חומרים אחרים) הוא תהליך יעיל מאוד…אנחנו לומדים שלכל אדם נקודת שיווי משקל משלו. הם צריכים למצוא אותה בעצמם על ידי מדידה של סוכר וקטונים. אנחנו רוצים לקרוא לזה מצב שבו השיווי משקל של קטונים והסוכר הגיע לרמה חדשה.

מ – איזה פרמטרים אתה מקווה למצוא ביחס לקטונים וסוכר כדי לדעת שהגעת למצב קטוגני?

ס – בדרך כלל כאשר אתה רואה שהרמה בדם של קטונים במילימול היא שווה או גבוהה לרמה במילימול של סוכר. באופן נורמלי המצב הפוך אבל במצב רפואי או בצום היחס מתהפך. קטונים יכולים להיות יותר גבוהים מסוכר.

רוב האנשים הנורמליים לא יכולים להעלות את רמת הקטונים מעל 6-7 מילימול. השתן יפנה אותם. רוב האנשים לעולם לא יגעו לקטואסידוסיס. זהו מצב קליני ייחודי לחולי סוכרת מסוג 1.

מה שהם יכולים לעשות זה להוריד את הסוכר ל 2.5 מילימולר (55-65 מ"ג/ד"ל) ואת הקטונים ל 3-4 מילימולרכך שהיחס כעת מתהפך. זהו המצב שמביא את הגוף לפיזיולוגיה חדשה.

יהיו תנודות אבל הם יהיו בטווח צר. גלינו שהמפתח לטיפול בפרכוסים הוא לשמור את רמת הסוכר נמוכה קבועה ויציבה. אותו הדבר בטיפול בסרטן. אם אתה שומר את הסוכר בדם נמוך, קבוע ויציב התא הסרטני (שתלוי בסוכר לשרידותו) נמצא תחת לחץ מטבולי קיצוני. ככל שתוכל להתמיד במצב הזה כך תוכל לגרום את הלחץ הזה לתא.

אצל חולי אפילפסיה אם יש עליה בסוכר חוזרים הפרכוסים אבל אצל חולי הסרטן אין סימן חיצוני לכן חולי הסרטן צריכים למדוד סוכר כמו חולי סוכרת, ברמה יומית.

מ – אני תוהה אם בדקת צום לסירוגין כשיטה טובה לכניסה מצב קטוגני?

ס – כן. למעשה זו הדרך שבה התחילה השיטה בקליניקה לחולי אפילפסיה. הילד מקבל 24 שעות ולעתים 48 שעות של צום – רק מים. ואז הדיאטה הקטוגנית מתחילה בכמויות מדודות. הגוף עובר באופן טבעי בדרך זו. צום לסירוגין הוא מרכיב מאוד חשוב בגישה הזו.

מ – האם זה רק בשלב ההתחלתי או באופן רגיל?

ס – אני לא חושב שרוב האנשים צריכים לצום כל הזמן אלא אם כן יש צורך רדיקלי בכך. הצום נועד לשבור את ההתמכרות לפחמימות.

מ – האם מצאתם במחקר שלכם הבדלים בתגובה בין סוכר פשוט כמו דקסטרוז ופרוקטוז ובין פחמימות?

ס – לא בחנו את זה מפני שאנחנו מודדים סוכר (גלוקוז) בדם ואיך לנהל אותו. הראינו קשרים חזקים בין הפתולוגיה של הגידול והיחס הישיר לרמות הגלוקוז בדם.

וכמובן אין לנו רק גלוקוז. יש את נושא הגלוטמין שהוא מאוד מעניין ורחוק מלהיות פתור. אני חושב שרוב האונקולוגים שמתעסקים במטבוליזם של סרטן מכירים בכך שגלוקוז הוא הדלק הראשי שמניע את הגידול. אולם, אנחנו ורבים אחרים הראינו שגלוטמין וגלוקוז ביחד פועלים באופן חזק וסינרגיסטי על הגידול של התא הסרטני.

מ – תודה לך שהעלית את זה. לאלה שלא יודעים, גלוטמין היא חומצת אמינו שהיא חלק מחלבון. איך זה מיושם? אתה ממליץ על כמות מוגבלת בגרמים של חלבון לקילו משקל גוף? או זה רק הגבלה פשוטה של גלוטמין?

ס – אתה צודק לגבי זה. לא עבדנו על מקורות המזון או דיאטות שיכולות ללגרום לירידה ברמת הגלוטמין. גלוטמין היא חומצת האמינו הנפוצה ביותר בזרם הדם. היא משחקת תפקיד במגוון של תהליכים מטבוליים.

הגבלת גלוטמין בעזרת תרופות אפשרית. פנילבוטיראט (Phenylbutyrate – Buphenyl) עוברת מטבוליזם לפנילאצטאט ונקשרת לגלוטמין. השתמשו בזה בהפרעות נדירות של חומצות אמינו. התרופה הזו נמצאה כיעילה בכמה סוגי סרטן. השילוב עם רמת גלוקוז נמוכה לא נוסה. צריך לעשות זאת.

הבעיה היא שהתרופה קשה להשגה ויקרה, לא יקרה בהשוואה לכמה תרופות לסרטן. לאנשים שמנסים להשיג אותה זה לא קל.

השתמשנו בתרופה (אחרת) שחסמה כניסת גלוטמין לתא. הייתה לה השפעה חזקה על סרטן מטסטטי סיסטמי. אך באותו הזמן היא הייתה לה רעילות. החיות מתו מהתרופה במקום מהסרטן. אנו צריכים למצוא דרך לעקוף את הרעילות.

ס– לגבי הגבלת קלוריות – אין אפקט ריפויי באפילפסיה או סרטן כאשר אנחנו מאפשרים לעכברים או לאנשים לאכול את הדיאטות עתירות השומן האלה ככל רצונן. תועלת ריפויית באה מהגבלת הקלוריות בדיאטה.

אנחנו משתמשים בדיאטה הקטוגנית כדי להוציא את העוקץ מהצום הרפואי. מפני שאנשים, כל זמן שהגלוקוז והקטונים נכנסים לטווח המטבולי, (ואתה יכול לעשות זאת על ידי אכילת כמויות קטנות של דיאטת שומן במקום צום רפואי) זה גורם לאנשים להרגיש מעט יותר טוב בקשר לאיך הם עושים זאת במקום שירגישו שהם גוועים ברעב.

מ – בוא נדבר על סוגים ספציפיים של שומן. איזה אחוז שומן החולים בדרך כלל צורכים כאחוז מהקלוריות? סוגי השומן שאנחנו ממליצים הם שומנים בריאים. כמובן לא טרנס אך גם להגביל שמנים צמחיים כמו אומגה 6 ולהחליף אותם ביותר שמנים רוויים כמו שמן קוקוס, חמאה, אגוזי מקדמיה ואבוקדו.

ס – אני חושב שזו נקודה מאוד חשובה. צריך יותר מחקר בנושא. הסיבה שאנחנו משתמשים בשמנים באורכים בינוניים של שרשרת (MCT Oil) – שמן קוקוס, חמאה, מקדמיה הוא שהם מכילים שמנים רוויים. השמנים הרוויים מומרים לקטונים הרבה הרבה יותר בקלות מאשר שמנים רב בלתי רוויים. צריך הרבה יותר מחקר בנושא.

ס – אני חושב שהוספת רפואה מטבולית להקרנות יכולה להעלות את היעילות של הקרנות. למרות שאני מתנגד מאוד להקרנות אני חושב שכאשר מוסיפים טיפול מטבולי התוצאה תהיה יותר טובה. לחולה יהיה פחות נזק היקפי ולטיפול יהיה תועלת חיובית משמעותית. כמובן שצריך לשלב. רק הזמן יראה שלא צריך את הטיפול הרעיל. לדוגמה יש לנו מאמר שמראה יעילות של שילוב טיפול מטבולי עם טיפול של חמצן בתא לחץ. גם הקרנות וגם הטיפול הזה גורמים לרדיקלים חופשיים בתא הסרטני אך האחד רעיל והשני לא.

אתה יודע שכמה מתרופות העל לסרטן כמו Gleevec ו Herceptin מטפלות באותם מסלולים מטבוליים שהדיאטה הקטוגנית מטפלת בהם. אז למה לקחת תרופות נוראיות כאלה שיש להם תועלת חיובית אבל גם תופעות לוואי? אך האם אנחנו יכולים לקבל את אותם תועלות גם בלי תופעות הלוואי? או האם התרופה תעבוד יותר ביעילות במינונים נמוכים יותר בשילוב הדיאטה?

ס – הרבה חולים בסרטן מפחדים מהטיפול יותר מאשר מהמחלה. אצל אנשים רבים הטיפול מוביל למוות יותר מאשר המחלה. אם כן, מדוע שמישהו ירצה לעשות את זה במקום האלטרנטיבה שבה אתה יכול להועיל לעצמך בלי לסכן את בריאותך?

סיכום

עד כאן קטעים ערוכים מהראיון. נראה שאימוץ דיאטה קטוגנית הוא שלב הכרחי, אם כי לא מספיק בטיפול. בנוסף, יש צורך להגביל קלוריות כדי להגיע אל אותו מצב מטבולי שבו רמת הסוכר נמוכה מרמת הקטונים. כמו כן יכול להיות שצריך גם למצוא דרך להגביל את זמינות הגלוטמין.

באחרונה נודע לי על מקרה בו דיאטה קטוגנית, כנראה בשילוב טיפול כימותרפי, הביאה לרפוי מוחלט של הסרטן אצל אישה בת 80 עם סרטן ריאה שלב 4 עם התפשטות לעצמות. הטיפול הכימותרפי מוביל פעמים רבות לירידת הרעב ואף לבחילות ואולי בזאת הביא להגבלת קלוריות ספונטנית. אני מקווה להביא את תיאור המקרה בשלמותו וכן להביא פרטים על פתרון נוסף שהוצע לא מכבר להורדת רמת הסוכר בדם של חולי סרטן – מטפורמין, תרופת הקו הראשון לחולי סוכרת סוג 2, שם היא ממלאת בדיוק את אותו התפקיד.

פרטים על ביצוע של דיאטה קטוגנית אפשר למצוא באתרים רבים המיועדים לחולי אפילפסיה אבל אני ממליץ דווקא על הבלוג של ידידי אביב מייזלין המבצע אותה בעצמו ומקפיד גם על ההיבטים הבריאותיים הכלליים של התזונה.

שנהייה בריאים

מיקי

 

שנהייה בריאים

מיקי