זה כמה שנים שאני ממליץ לשמור על שארית ויטמין D בדם של 50 ננוגרם למיליליטר. לפי קופות החולים 32 מספיקים. ההמלצה שלי מבוססת על ההמלצה של ה Vitamin D council שמנוהלת על ידי ד"ר קונל שאוסף אינפורמציה על מחקרי ויטמין D במשך שנים ויש לו אתר שמקבץ אותם לאלפיהם וכן על קריאת כמה מהמחקרים. ויטמין D הוא נושא חם במחקר וכל כמה ימים יוצא מחקר חדש שמוצא שוויטמין D חיוני כאן ועוזר שם. בעקבות זרם המחקרים החליטה ממשלת ארה"ב למנות ועדה. הועדה ישבה והחליטה שאין צורך לשנות את ההמלצות הקיימות. כמה מהמומחים לוויטמין D ביקרו קשות את הועדה ואני כל הזמן שואל את עצמי מדוע במקום להקים ועדה לא שולחים כמה לבורנטים לבדוק את רמת ויטמין ה-D אצל אנשים שחשופים לתנאים דומים לתנאי האבולוציה של האדם כדי לראות מה הייתה הרמה הטבעית של ויטמין לפני שברחנו כולנו מהשמש לקרמים למכוניות ולקניונים.
נו, אז סוף סוף נסעו כמה חוקרים לאפריקה (הלבורנטים נשארו בהולנד) ומדדו ויטמין D אצל ההדזה – שבט שחי בטנזנזיה, עדיין כציידים לקטים, ואצל המסאי שהם רועים, גם בטנזנזיה (כולם מכירים אותם – החתיכים הגבוהים שקופצים כל היום). טוב, למרות שדיגדג לי באצבעות אני לא אמתח אתכם. זה לא בלוג מתח. אני חושב שאף אחד לא חייב לקרוא את הפוסט עד הסוף כדי לדעת מה החברים מצאו באפריקה (תקציר). הממוצע של ההדזה היה 44 (טווח 26-68) ושל המסאי 48 (23-67). קנדל עדיין ממליץ על 50 בטענה שאם יש טעויות במדידה (ויש הרבה) הם בעיקר כלפי מעלה כך שכדאי להיות על הצד הבטוח. בכל מקרה גם רמה של 68 נמצאה אצלם באופן טבעי.
הרציונל של החוקרים (ההולנדים) לנסיעה לאפריקה נשמע מוכר לקוראי בלוג זה: " רפואה אבולוציונית אומרת לנו שהגנים שלנו נבחרו בסביבה שבה ניצלנו בהצלחה צייד ולקט להשרד ולהתרבות. אולם מאז המהפכות החקלאית (בערך לפני 10,000 שנה) והתעשייתית ( לפני 100-200 שנה) שינינו את תנאי חיינו בצורה דרסטית ואנו ממשיכים לעשות זאת בקצב גובר והולך". טוב אני מודה – אני לא כזה אורגינלי כמו שאפשר לחשוב. אני הרי לא יכול לטעון שהם העתיקו ממני. הם ממשיכים: " שינוי זה גורם לקונפליקט בין הגנום שלנו המסתגל באיטיות שעדיין באופן בסיסי שוכן בתקופת האבן. דוגמאות לשינויים כאלה ניתן למצוא בהרכב התזונתי הנוכחי, ירידה בפעילות גופנית, הרכב לא נורמלי של בקטריות במעיים, מחסור בשינה וזיהום סביבתי…."
ואז הם מגיעים לענייננו בפוסט זה: "שינויים ניכרים אחרים כוללים את הרגלי הלבוש הנוכחיים שלנו ואת הזמן המופחת שאנו מבלים מחוץ למבנים (outdoor). המחסור בחשיפה לשמש הנובע מכך משפיע בצורה שלילית על רמת ויטמין ה-D שלנו."
איך מגיעים לרמה כזו? כל אחד הוא מקרה בפני עצמו. אני לקחתי במשך שבועיים 50,000 יח' ליום כדי לעלות לרמה הנ"ל וכיום לוקח 50,000 יח' כל שבוע-שבועיים בחורף וכל שבועיים-שלושה בקיץ ומידי פעם מודד. אני קונה באמזון "Bio-Tech 50" ומחפש מישהו שיביא לי לארץ. אין תחליף למדידה כל חצי שנה שנה כדי לוודא שלא לוקחים מעט מידי או הרבה מידי. רופאים נופלים ממינונים כאלה אבל אלה אותם רופאים שנופלים משומן רווי ומכולסטרול. כדאי לשקול פעם לא לעזור להם לקום וללכת לרופאים שקוראים מעבר למה שחברות התרופות והממשלה מפרסמים.
זהו להיום. קצר ואני מקווה שגם קולע. העתק יועבר לוועדה אבל כנראה שלא יעשה רושם על אף אחד. אנחנו הרי מתקדמים. לנו יש מדע….
שנהייה בריאים.
מיקי
תודה מיקי, המידע באמת חשוב ביותר, וציפיתי לו זמן רב.
השאלה המתבקשת, כמה בערך האחוז של אלו שיש להם בסביבות 30. כי אם הם אחוז סביר, נניח 15%, לכאורה יש להניח ש30 זה מספיק, שהרי אין 15% חולים אצל ההדזה. וגם שסביר שאם חשוב שתהיה בדם רמה גבוהה מ30, באופן טבעי היו שורדים הגנים שדואגים שהרמה תהיה גבוהה יותר.
ולקחתי את ה"30" כדוגמה. וכוונתי רק, שלכאורה מספיק להיות ברמה הנמוכה בסולם הקיים אצל שבטים החיים בטבע, אם זו רמה הקיימת באחוז סביר מאנשי שבטים אלו.
כל אחד וההגיון שלו
הי,
זה הזמן להודות לך שוב על שהארת את עייני לבדוק את רמת ויטמין ה – D שלי. היא היתה מאד ירודה ואכן בעזרת 50,000 יח' שלקחתי במשך כמה חודשים, פעם בעשרה ימים הגעתי לרמה "נכונה" לפי הגדרת הרופאים.
אני ממשיכה לקחת פעם בחודש. שאלה: כמה זה 90 בבדיקה של קופ"ח? כרגיל פוסט מעניין וכן, קצר ומאד קולע.
חנה
פעם בחודש נראה לי מעט מידי. תני לי את היחידות שה 90 מתייחס אליו.
גם אני מסכים בעיקרון עם גישתך שעדיף להיות באופטימום. אלא שפה יש שיקול אחר: בטבע אנחנו מקבלים את הויטמין D בעיקר מהשמש, ומכיון שבזמנינו זה לא מעשי לרובינו לקבלו מהשמש, אנו לוקחים דרך הפה. וכדי להגיע לרמות סבירות עלינו לקחת דרך הפה כמויות גבוהות מאוד יחסית למה שבטבע אנחנו מקבלים דרך הפה. ודרך הפה זה אומר שזה צריך להספג דרך מערכת העיכול ולהגיע לכבד. ופה אני חושש שזה עומס גדול מדאי למערכת העיכול ולכבד, כי הם לא בנויים לכך. אתה היית קורא לשיקול זה "שיקול אבולוציוני".
ולכן, מכיון שאנו נאלצים להתפשר (לקחת ויטמין D בטיפות, שלא כצורה הטבעית), אני מעדיף להפעיל פה זהירות. ואם אני רואה שלאחוז סביר משבטים אלה יש רמה X בדם, אני יכול להסתפק בה.
אם אינך מסכים עם דברי, אשמח לדעת מדוע.
יש מחקרים שמראים שכדי למנוע סרטן כדאי להיות ב 50. אני לא רואה סיבה לא להיות ב 50 אם חלק מהנבדקים היו קרוב ל 70.
ביקשתי מהרופא "שלנו"(ביקרנו אצלו בקושי פעם אחת בשנה האחרונה כי אנחנו לוקחים ויטמין די) לבדוק ויטמין די, הוא פקח עלי עיניים ענקיות ואמר שממש לא צריך.מחפשת רופא נאור אבל נראה שיהיה קשה למצוא.
אין גבול לבורות. הוא בטח לא קרא מאמר מדעי אחד מאז שגמר את בי"ס לרפואה אלא אם כן חברת תרופות דחפה הרצאה על תרופה (בד"כ סטטינים) באיזה כנס
מאיפה את בארץ, ובאיזה קופ"ח? אם את באיזור ירושלים אוכל לסייע.
בנוסף, בדרך כלל הרופאים האנדוקרינולוגים (הם בין השאר מטפלים בחולי סכרת, בלוטת התריס ועוד תחומים הקשורים לבלוטות) מעודכנים בנושא. זכותך לעשות תור לאנדוקרינולוג, והוא כבר יסייע.
תודה אביב אבל היא בקנדה לצערי
אני באזור ירושלים ואשמח לשמוע על רופא
אני בקופ"ח מכבי אם זה משנה
תודה!
אני מגיעה לרמה גבוהה כתוצאה מטיפולי פוטותרפיה במשך כארבעה חודשים בשנה. במדידה האחרונה היה לי 52, והרופאה הכריזה עלי כשיאנית המרפאה שלה.
אני יכולה להעיד שבתקופות של הטיפולים, כשרמת הויטמין די שלי בשיאה, אני כמעט אף פעם לא חולה בשפעת או הצטננות (למרות שהטיפולים מתבצעים בחודשי החורף) וגם מבחינה בעליה משמעותית במצב הרוח. וזה לא מהאור (כי הטיפולים מתבצעים בעיניים עצומות ועם משקפי מגן שחורים). קראתי איפשהו שהרבה מטופלי פוטותרפיה מדווחים על השלכות דומות.
זה מעניין מאוד ולדעתי עדיף על תוסף. יש דעה שלאור יש השפעות נוספות שלקיחת תוסף לא מחליפה אותם.
איפה עושים את זה? האם קופ"ח ממנת?
הי מיקי,
קופ"ח מממנת במקרים של מחלות עור מסוימות, במקרה שלי פסוריאזיס. המכונות שם פועלות על אותו עיקרון של מכונות שיזוף במכונים, אך לדבריהם מסננות טוב יותר את הקרינה המזיקה וגם יעילות הרבה יותר (שוהים בהן דקות ספורות).
המכונות פועלות בבתי חולים (למשל באיכילוב) ויש מרפאה די רצינית באסותא בדרך השלום בתל אביב.
אצל ההזדה והמסאי יש גם רמות כולסטרול מאוד נמוכות, אך בפוסט קודם טענת שרמות כולסטרול נמוכות זה רע. מדוע אתה לא עקבי?
רמות הכולסטרול אצל שבטי ציידים לקטים לא נמוכות. בעבר חשבו כך ואז הסתבר ששיטות שימור הדם מאז שלקחו אותו באפריקה ועד למעבדה באירופה לא היו טובות והרמות, כאשר מדדים כמו שצריך, הרבה יותר גבוהות. הנה לינק http://perfecthealthdiet.com/?p=3938
יש מאמרים חדשים (לאחר 1990) שמראים רמות כולסטרול נמוכות אצל שבטים ציידים-לקטים (או שבטים עם חקלאות פרימיטיבית).
מאסאי: 150 (2010)
ינוממו: 122 [גברים] (1990)
בושמנים: 143 (1992)
קראת את הפוסט שהפניתי אותך אליו?
קראתי. לכן הבאתי דוגמאות למאמרים חדשים שמראים כולסטרול נמוך. אתה טוען שגם במאמרים אלו המדידות לא מדויקות?
אשמח לקבל הפניות מסודרות. ואתה גם לא חייב להשאר אלמוני. זה תמיד מעורר חשד. למה לך?
מר ספקני האלמוני
כפי שכבר כתבתי כמה פעמים אני בכלל לא חושב שכולסטרול ברמות סבירות (250 ומטה) קשור במחלות לב. מצידי זו אינפורמציה לא חשובה כמו למשל כמה פעמים הם עושים פיפי ביום. אז מה?
http://bjsm.bmj.com/content/44/2/121.abstract
http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/0091743590900099
http://www.springerlink.com/content/b2hx48001851q11w/
פרט לכולסטרול, ציידים-לקטים נבדלים מאדם מערבי בהרבה מדדים אחרים: רמת ויטמין D גבוהה, לחץ דם נמוך, BMI נמוך וכו. אם המטרה שלך היא לחקות את הדיאטה ואורח חיים של ציידים-לקטים, אז מידת ההצלחה שלך היא האם מדדים אלו אצלך דומים לאילו של הציידים-לקטים.
מה זה הטיפול הזה, ואיפה את עושה אותו?
אביב, שאלת אותי?
אם כן, עניתי למיקי למעלה. הטיפול הוא במכונות שיזוף ומתבצע במסגרת בתי חולים וקופות חולים. כמובן, אתה צריך להיות זכאי לו לפי הקריטריונים שלהם (מחלות עור מסויימות). יש גם מכונות ביתיות כאלו, אבל הן מאוד יקרות והתחזוקה שלהן יקרה.
מר ספקני
כן אבל צריך להחליט איזה מדדים רלוונטיים. כאמור כולסטרול כללי ואפילו LDL לא רלוונטיים ואין טעם לנסות להשוות את עצמך אליהם. תקרא מחקרים של Roland Krauss שמצא תת סוגים של LDL ו HDL שהם יותר רלוונטים וגם בקשר אליו אני לא בטוח שזה סוף הסיפור. בשבילי חשוב שהמסאי אוכלים דיאטה עתירת שומן ודלת פחמימות (גם לפי המאמר הראשון שהבאת) ואין להם מחלות לב. המחברים מייחסים את זה לפעילות גופנית גבוהה יחסית (2650 קל' ביום) אך אני לא. ראה את המחקר שעשתה איריס שי בקריה למחקר גרעיני בדימונה. העלאת צריכת השומן והורדת צריכת הפחמימות הביאה לירידה בעובי שכבת הפלאק בלי קשר לפעילות גופנית. איזו עוד הוכחה אני צריך?. לא כולסטרול שזו פחות או יותר מטרה שמטופחת על ידי יצרני תרופות שמה שהתרופה שלהם יודעת לעשות זה להוריד כולסטרול. למזלם היא גם קצת אנטי דלקתית כך שמידי פעם (לא תמיד) יוצאות להם תוצאות קצת (מאוד קצת) חיוביות במחקרים. בקיצור – למסאי אין מחלות לב בגלל הדיאטה ובגלל רמת ויטמין D וזו מסקנתי. הכולסטרול הוא לא רלוונטי.
אגב, מכיוון שאתה מסרב להזדהות ומשתמש באימייל מאוד נייטרלי אני מזהיר את הקוראים שאתה עלול להיות נציג בתשלום של חברה מעוניינת.
שלום מיקי
יש איזושהי תקלה באתר. לפחות אצלי במחשב, אינני יכול לקרוא את התגובות האחרונות – הן מתחבאות מימין למסך.
מיקי היקר,
עקב עבר של אנורקסיה אני מטופלת בטבליות סידן (קלציום) שיש בהן המון ויטמין D.
העניין הוא שבגלל שאני גם צורכת חלב, הייתה לי כנראה הרעלת סידן או משהו, כי נהייתה לי עצירות מטורפת שנפסקה רק עם הפסקת לקיחת התוסף.
כמו כן מאז המעבר לתזונה פליאוליתית הפסקתי גם עם החלב (יוגורט פעם ביומיים וזהו).
וטחינה אני ממעטת מאוד בגלל האומגה 6.
איך אני אמורה להשיג סידן שלא דרך התוספים?? והאם לקחת ויטמין D בנפרד?
תודה רבה על ההתייחסות
נ.ב. אני מעריצה קבועה
סהר שלום
בגלל העבר האנורקסי אני מהסס לומר לך שלא צריך לתסף בקלציום אבל אדם רגיל על פליאו לא צריך לתסף בקלציום גם אם הוא לא אוכל חלב. אבות אבותינו חיו יפה מאוד על בשר וקצת עלים וירקות בלי חלב. כן היה להם ויטמין D והיה להם יחס קלציום/מגנזיום של 1:1 במקום 1:12 היום. חוסר במגנזיום הוא בעיה רצינית גם בבנית עצמות וקלציום ומגנזיום מתחרים על אותם אנזימים כך שעודף קלציום יכול להיות בעיה. אני לוקח תוסף מגנזיום – מגנזיום ציטראט 200 מ"ג או מגנזיום אוקסיד 500 מ"ג. כמו כן ויטמין K2 אחראי על חלוקת הסידן למקומות הנכונים. אחרת הוא מצטבר בעורקים ולא בעצמות. אפשר לקנות תוסף (חפשי Thorn vitamin K2). אני לוקח טיפה אחת (1 מ"ג) ליום. זה יקר (כ 50$ אבל מספיק לשנה)
http://www.bmj.com/content/341/bmj.c3691.full
על תוספי קלציום מBMJ .
ראשית, לזכותו של מיקי, שעשה לנו חור בראש בנושא חשיבות ויטמין D זמן רב לפני שמערכת הבריאות בארץ התעוררה לפעול בנדון.
שנית,במהלך קריאת הפוסט חלפו בראשי מחשבות דומות לאלה שכתב אביב, ואנסה להרחיב:רמה מומלצת נקודתית שבאה בעקבות כל מדידה סטטיסטית שיש בה שונות,יוצרת הגדרתית שני תחומים: מתחת לנקודה ומעליה, ובמקרה הזה למעלה- חיובי, למטה-שלילי. אם הממוצע של נוכחות ויטמין D בהדזה היה 44 ובמסאי 48, ואנו מקבלים את ההמלצה של 50 ,הרי שבאופן גס 50% מהנבדקים בשני השבטים היו במחסור, מה עוד שאנו קוראים על נבדקים ברמות של 23 ! ו-26! במינימום כלומר מחסור חריף ומועד למחלות!. האם בוצעו בנבדקים בדיקות רפואיות נוספות כדי לבחון אם מופיעות אצלם אותן המחלות (וביניהן סרטן) הנגרמות לפי המחקרים במצב של מחסור בויטמין D בעולם המודרני ? או שאם אינן נמצאות , יתכן שיש גורמים אחרים אצל אותם המסאי וההדזה שמפצים על מחסור זה, או לחילופין המחלות בעולם המודרני נגרמות בשל המחסור בויטמין +העדר מגינים אחרים או נוכחות של גורמים מזיקים אחרים ?
מה שבלט לי בנוסף בקישור, שלא נמצאה שונות בין נשים לגברים. אם ניקח את ההנחה שבעוד הציד היה תחום עיסוק הגברים, והנשים טיפלו בילדים אבל היו גם המלקטות (כרגיל 2 משמרות) נראה שעבודת הליקוט היתה במשך שעות די ארוכות וחלק די משמעותי מהמזון בנוסף לציד היה גם שורשים, פקעות ודבש (כפי שההדזה נוהגים לאכול עד היום, חוץ מהמזון הלא מסורתי שלהם שהם קונים בעסקות "בארטר" עם השבטים השכנים). אם רוב שעות היום נשים נמצאות תחת מחסה צל, או באסיה ואירופה במערה-היתה צריכה להופיע שונות משמעותית בינן לבין הגברים.
יוסי
ההגיון שלי אומר שכדאי לחפש אופטימום והוא מטבעו, בהיעדר נתונים אחרים נמצא בממוצע. נקודה נוספת שצריך לקחת בחשבון היא שהרמה בדם יכולה להיות פחות מהרצוי אם יש זיהום למשל שהגוף צורך הרבה וטמין D כדי להלחם איתו ועדיין לא הספיק להשלים. קשה לי לחשוב על סיבות שהרמה תהיה גבוהה מהרצוי לכן לדעתי רצוי לנטות לכיוון הגבוה.
לגבי אי ההבדל בין נשים וגברים – ודאי שהנשים מלקטות אבל גם יתר הפעיליות שלהם לא בהכרח נעשות כולן בצל או בבקתה. כמו כן כדי להגיע לרמה הרצויה לא צריך לבלות תקופות מאוד ארוכות בשמש ומי שיש לו רמה גבוהה היא לא בהכרח בגלל ששהה תקופות ארוכות יותר אלא אולי בגלל אי זיהום ואולי גם שונות גנטית
אחרי חודש וחצי בו לא יצאתי מהבית במדינה צפונית הלכתי וקניתי ויטמין די גם בשבילי (בשביל התינוק החדש קניתי עוד קודם). התחלתי לקחת מיד לפי ההמלצות על הבקבוק – 2 טיפות ליום. זה 800 יח'.
אני קוראת פה תיאורים שלך על צריכת תוסף בסדרי גודל אחרים ובמכה אחת ולא משהו יומיומי. יש סיבה מעבר לחיסכון של טרחה יומיומית? כשצורכים בבום זה אפקטיבי באותה המידה? יותר? אז מה, לשתות את הבקבוקון כולו?
מישהו בדק מה קורה אצל תינוקות שנולדו לאמהות במחסור? (אני מניחה שהייתי גם בזמן ההריון. הרי לפני החורף היה פה סתיו…)
תודה 🙂
אם את נמצאת במצב של מחסור 800 יח' ביום לא ישפרו את מצבך. קפסולות של 50,000 יח' זה נוח וגם כלכלי.
מיקי, נתקלתי במאמר מענין על החשיבות הגדולה של ויטמין D דוקא מהשמש. לדבריו מהשמש נוצר ויטמין D2 גופרתי, ורק (או בעיקר) הוא זה שמגן מפני הסרטן, והוא גם מתרכב עם הכולסטרול להבטים חשובים בגוף ולבריאות הלב (!), והD3 קשור יותר לסידן. אולי זו הסיבה שיש תוצאות סותרות במחקרים האם ויטמין D מונע סרטן ועוד, כי במחקרים אלו לא הפרידו בין אלו שקיבלוהו מהשמש לאלו שקיבלוהו דרך הפה.
מאמר זה הוא על בסיס מחקריה של ד"ר סטפני סנף מה MIT בארה"ב. את דבריה מביא ד"ר הוכברג בחוברת "תזונה פלוס" מס' 84 עמ' 3.
תודה על האינפורמציה. בהחלט הגיוני שויטמין D שמתקבל מחשיפה לשמש עדיף. הבעיה היא שככל שעולה הגיל יכולת הגוף לייצר ויטמין D מחשיפה לשמש יורד.
הכתבה שלך מאוד מעניינת..
אני אחרי לידה עם ערך ויטמין D של 20!
מה אתה ממליץ לי לעשות?
מצאתי באתר בחול ששולח לארץ קפסולות מהחברה שאתה משתמש, אבל של 5,000 כ"א..זה מעט מידי?
אין לי אפשרות לרכוש את ה- 50,000 דר אמזון..
ואם אקח את ה-5000, כמה עלי לקחת, מתי ולכמה זמן?
תודה רבה!
הנה לינק לארמזון לטבליות של 50 אלף http://www.google.com/url?sa=t&rct=j&q=&esrc=s&source=web&cd=1&ved=0CFoQFjAA&url=http%3A%2F%2Fwww.amazon.com%2FBio-Tech-D3-50-000-100-Caps%2Fdp%2FB000A0F2B2&ei=JS0nULCsHsiH6QH6yIDoBg&usg=AFQjCNH_hMcKK5SNvRdpGO76nGakudk2Jg&sig2=_0TgufTpyVmWo6hK9tZFJg
את צריכה להגיע לרמה של 50-70 ננוגרם למיליליטר. קחי עשרה ימים כל יום ואח"ח כל שבוע שבועיים. לאחר חצי שנה תמדדי שוב ותשני את התדירות בהתאם
תודה על התגובה המהירה!
אבל הם לא שולחים לארץ..
לגבי התשובה שלך של לקחת כל 10 ימים התכוונת ל-5,000? או ל-50,000?
שוב תודה!
התשובה שלי הייתה לגבי 50 אלף. זה נשמע מספרים גדולים אבל זה לא הרבה. מרבית האנשים צריכים לקחת 5000 ליום רק כדי שלמור על הרמה שיש להם. כמובן יש הרבה משתנים אחרים שמשפיעים על המינון כמו כמות החשיפה לשמש, צבע האור והגיל. לכן כדאי למדוד לאחר מספר חודשים ולכוון את הכמות היומית בהתאם.
מיקי שלום
אני גרה בספרד וחזרתי מביקור בישראל בו ניצלתי את שהותי ועשיתי בדיקות מקיפות דם מקיפות וגם בדקתי את הוויטמינים. מצאו כינרמת ויטמין d אצלי מאוד נמוכה 20.60ng/ml.
. אתמול הרופא הספרדי המליץ לי לקחת את הוויטמין בקפסולה נוזלית שנקראת hidroferol cheque 3mg
שתיתי את זה הבוקר. לשמחתי קראתי את המאמר המעניין שלך והייתי רוצה לשאול האם אתה מכיר את התרופה ומהי המלצתך להמשך טיפול. אודה מאוד להתייחסותך. אתי
אתי שלום
אני לא מכיר את התרופה ולכן לא יכול לחשב כמה ויטמין D היא מכילה. מצטער.
תודה על התשובה המהירה
אני אוכל להשיג רק את ה-5000 מהחברה שרשמת..
אז כמה אצטרך לקחת? ולכמה זמן?
תודה!!
בכללית נותנים את הנתונים ב-nmol/L, ואז זה נראה גבוה. אבל ההסבר הוא, שצריך לחלק את המספר שמקבלים ב-2.5, ואז מקבלים את הנתונים ב-mg/L. מישהו יודע מה ההבדל? האם ההמלצה להיות מעל ל-50 היא ל-nmol, או ל-mg??
הכוונה לננוגרם למיליליטר היחידות של מכבי כלומר 125 מילימול החידה של כללית
אני לוקחת כל יום טבליה של 5000 ויטמין D, הערכים שלי הם 35 בבדיקת דם..
האם זה בסדר להמשיך עם ה-5000 גם בהריון? או שזה יכול לעשות נזק לעובר?
תודה רבה!
לא ידוע לי על נזק. רצוי להיות בשמש 20-40 דקות (תלוי בחורף קיץ) במקום תוספים אבל אם אין זמן תוסף כנראה עדיף על כלום.
הרופאה אמרה לי לקחת 6 טיפות ויטמין די ביום על לחם. זה לא הרבה? אני בהירת עור ולא נחשפת לשמש (חשש מכתמים וחוסר זמן). אני קרובה לגיל 50 ועושה הרבה ספורט (לרוב שעה ביום 4-5 בשבוע. ספורט מאומץ כמו ספינינג ושיעורי ארובי ועיצוב דינמי). אני משתמשת בקרם הגנה לפנים אפילו אם אני סתם יוצאת למרפסת. האם אני פועלת כשורה מבחינת הויטמין ומבחינת אי ההחשפות לשמש?
תודה
מצטער אך אני משתדל לא לייעץ באופן אישי. אני לא רופא. הדברים כתובים ואת מוזמנת להסיק מסקנות בעצמך אם אכן את מרגישה בצורך.
שאלה לי למיקי – האם חשיפה לשמש וייצור ויטמין די בצורה טבעית עשוי להיות קשור לרמת ה-LDL בדם ? ההגיון בשאלה הוא שכידוע ויטמין די נוצר מסוג של כולסטרול שישנו בממברנות של תאי העור הנחשפים לקרינת השמש, ואם נתחיל ״לצרוך״ את הכולסטרול הזה שבתאי העור, אזי מן הסתם יכולה להיות השפעה כזו או אחרת על כמות ה-LDL , שכפי הבנתי ״מספק״ את הצריכה של הכולסטרול בתאי הגוף. ההגיון שלי אומר שאם ישנו עודף של LDL אזי חשיפה לשמש עשויה להקטין עודף זה.
תודה,
אמיר
מצטער אמיר אין לי מושג
שלום מיקי,
רציתי להתייעץ איתך לגבי תיסוף ויטמין D ובכלל:
עד עכשיו לקחתי 5000 יחידות ביום של ויטמין D ותוסף של אומגה 3
ואז התחלתי לקחת קלציום D גלוקורט ושמן כבד דג קוד
האם עלי להפסיק לקחת את ויטמין הD וכמוסות האומגה 3?
או שהשמן והקלציום מחליפים אותם? תודה!
הדר עד כמה שידוע לי אכן שמן כבד דג קוד מכיל ויטמין D ואומגה 3. אינני יוגע את הכמויות כך שלא יכול לומר לך בדיוק כמה להןריד את התוספים האחרים. לא מכיר קלציום D גלוקורט.
אזהרה קטנה לגבי נטילת ויטמין D. ישנם אנשים ( אחוז קטן כנראה ) שנטילה של הויטמין בכמויות גדולות יכול להוביל לתחושה של סטרס קיצוני בגוף בנוסף לחרדה. לא מצאתי חומר בעברית על הנושא וגם באנגלית הוא אינו נפוץ, אך כאשר לקחתי בערך 1200iu הרגשתי נורא – הפסקת הנטילה השיבה את המצב לקדמותו תוך יום. אנקדוטה מעניינת – דודה שלי היא רופאת משפחה בקופ״ח כללית וקרה לה אותו הדבר, אלא שלא היה לה מושג שזו הסיבה. ראיתי אותה במפגש משפחתי, סיפרה לי שהחלה לקחת ויטמין D 5000iu לאחר שהיתה להם השתלמות בנושא. היא אמרה לי שהיא מרגישה מתוחה מאוד ללא סיבה נראית לעין. אמרתי לה שתנסה להפסיק עם הויטמין ליומיים ותראה מה קורה. ואכן – הסטרס שנמצאה בו הפסיק. בחיפוש באינטרנט ( vitamin d cause anxiety – במילים אלה בדיוק ) ראיתי שישנם עוד אנשים שזה קרה להם, ויכול להיות שהדבר קשור לרמות נמוכות של מגנזיום ו/או סידן. שווה בדיקה לדעתי – אני לא רוצה לחשוב בכלל מה היה קורה לו הייתי לוקח 50,000iu.
תודה על התגובה. כדאי אם כך להתחיל במינון קטן לפני שעוברים ל 50 אלף.
שלום מיקי,
אני חייבת לשתף אותך במקרה של מחלה שלדעתי הוא תוצאה של מחסור בויטמין די.
בני, כיום בן 8, סבל מגיל שנה וחצי מאסטמה. בנוסף הוא גם אלרגי לחלב.
כשהיה בן ארבע ערכנו בדיקות דם. בין הבדיקות, הופיע גם ערך של ויטמין די. הרופא התקשר כאשר הגיעו הבדיקות ואמר שיש לו ויטמין די נמוך. הוא אמר שאין צורך לקחת תוסף וניתן להיחשף לשמש כפעמיים בשבוע למשך כחצי שעה. העונה היתה סתו וכמובן שערך הויטמין בגופו של בני עוד ירד (אני בכלל לא הבנתי אז מה המשמעות).
כשהיה בן חמש הוא קיבל מחלה בשם 'תסמונת נפרוטית'. באותה תקופה ילדתי וקיבלתי הוראה לתת לתינוק ויטמין די. חשבתי לעצמי שאם תינוק זקוק לזה אז בטח גם ילד בן חמש. התחלתי לקרוא מאמרים ונתתי לבני בן החמש תוספת של ויטמין די, 4 טיפות ליום בקיץ ובחורף עליתי ל 6 טיפות. כעשרה חודשים מהרגע שבני קיבלת ויטמין די נעלמה לו האסטמה.
בתגובתי אני רוצה להתמקד במשהו אחר- בכתבות שאני קוראת על התסמונת הנפרוטית אני רואה שילדים החולים במחלה זו מאבדים סידן וויטמין די בגלל המחלה. האם חשבו פעם טובי המומחים לבדוק אחת ולתמיד מהי הביצה ומה התרנגולות? הבטתי בערכים של בני כשהיה בן 4 וראיתי כי שנה טרם המחלה ערך הויטמין די שלו היה 13. ערך זה היה בסוף עונת הסתו. אני בטוחה שהוא המשיך לרדת. גם בקיץ שבא אחר כך לא נראה לי שהקפדתי לחשוף אותו לשמש.
שנה שלמה היתה הפוגה של התמסונת נפרוטית לבני (קיבל תרופה מסויימת שכנראה עזרה לו +תוספת ויטמין די). לצערי זה חזר שוב. בבדיקות דם שערכתי השבוע ערך הויטמין שלו הוא 34.80
אני פניתי למספר נפרולוגים וסיפרתי להם על הממצאים. אני לא חושבת שיש המון ממצאים בהם נבדק ילד עם תסמונת נפרוטית טרם המחלה ואובחן כלוקה במחסור של הויטמין. הרופאים אליהם פניתי הראו חוסר סקרנות לגבי ממצא חשוב זה.
אני רואה במחלה זה קשר מובהק למחסור בויטמין. דבר שלא מוזכר באף כתבה שקראתי עד היום.
רציתי לשתף,
אורלי
תודה על השיתוף. רופאים יודעים יותר מאיתנו על מחלות ובעיקר על תרופות אבל הם בטח לא יודעים הכל. הנה הוכחת שלימוד עצמי וניסיון אישי קטן עולים על ידע רפואי של שנים. בדרך כלל אין להם עניין לקדם ניסיונות עם ויטמינים כי הסיכוי שמישהו יממן אותם שואף לאפס. לכן הם לא כל כך מתייחסים. בנוסף, בזמן האחרון הם מוצפים בידע והשערות שחולים שקראו חומר ברשת מבאים להם. חבר רופא התלונן על כך שמאז האינטרנט הביקורים התארכו בגלל שהחולים מבקשים לבדוק איתו השערות שהביאו מהאינטרנט ואפילו מוסיפים ביקורים לא נחוצים בגלל שקראו משהו באינטרנט. אין לי ידע על התסמונת שהזכרת לכן לא אוכל להגיב ספציפית. אינני יודע אם זה המצב כאן אך כאמור, בחברות שחיות קרוב יותר למצב האבולוציוני רמות ויטמין ה D יותר קרובות ל 50.
יום טוב
מיקי