מצגת בכנס AHS13 באטלנטה – טורפים במשך 2 מיליון שנה

הנה הרקע למצגת שאתן בעוד כשבועיים באטלנטה (בתמונה למעלה).
מספר לא קטן של אנתרופולגים וארכיאולוגים מאמינים שתזונת האדם הקדמון התייחדה בזאת שהיא הייתה מגוונת וכללה מזון מן החי והצומח ביחסים שהתאימו למקום ולעונת השנה. למעשה כמה מהם אף טוענים שהיכולת הזו לגוון היא זו שהצריכה מוח כל כך גדול כמו שיש לנו.
לאחרונה, בעקבות הפופולריות העולה של תזונת הפליאו, מוצאים כמה מהם לנכון להעיר בהזדמנויות שונות למקיימי הפליאו ש"לא הייתה דיאטת פליאו אחת". נו, אני כמובן לא מסכים איתם. ההצהרה הזו, שאם האמת ניתנת להאמר כנראה מקובלת על רוב האנתרופולוגים/ארכיאולוגים, לא כל כך נתמכת על ידי העדויות המדעיות שאני מכיר. אולי היא הגיונית, ובמיוחד לאנשים שגדלו על זמינות תמידית של מזון צמחי חקלאי, אבל פשוט אין כמעט עדויות שכך אכן היה.
לעומת זאת יש לא מעט עדויות לדעה ההפוכה, שהתזונה של האדם הייתה בעקרון אחידה למדי – בשר ושומן כבסיס רחב ותמידי וצמחים בכמות פחותה בהרבה מבשר לפי המקום ועונות השנה. המקבילה קיימת טובה לדרך תזונה זו היא הזאב. הזאב הוא "אוכל כל" מבחינה מטבולית אבל הרוב המכריע של תזונתו מקורו בחי. יש כמה מקבילים נוספים מעניינים בין הזאב והאדם כאשר היה עוד ציד. תפוצת הזאב בעולם שניה רק לתפוצת האדם. גם האדם וגם הזאב צדו חיות גדולות וקטנות. הזאב צד חיות במשקל בין 1000 ק"ג לק"ג אחד ואילו אנחנו מתחילים ב-6000 ק"ג ולא בוחלים גם בשפנים או צבים קטנים. הגיוון בציד יכול בקלות להסביר את התפוצה הרחבה של שני המינים. לא גיוון בין איסוף צמחים וציד אלא גיוון בסוגי החיות הניצודות. אגב, שתי החיות הנ"ל גם מונוגמיות וגם בעלות מוביליות גבוהה.

את המצגת התחלתי בתזונה של השימפנזה, קרוב המשפחה הקרוב ביותר אלינו שחי כיום. המטרה היא להראות שגם בתזונה שלו לא היו כמויות גבוהות של פחמימות כי את רוב האנרגיה הוא קיבל מהסימביוזה שיש לנו עם בקטריות שפועלות במעי הגס והופכות חלק מהאנרגיה האצורה בסיבים הצמחיים לשומן שבעל המעי הגס יכול לנצל לאנרגיה. והנה, מעשה שטן, דווקא האיבר הזה שמביא לבני משפחתנו האבולוציונית את מירב האנרגיה דווקא הוא הצטמצם אצלנו עד לרבע מגודלו אצל השימפנזה. חלק מהנתונים לחישובים הללו נלקחו ממאמר של פרופ' רנגהם מהרוורד על תזונה של אוסטרלופיתקים, אותם קופים של שלב הביניים ביננו ובין השימפנזה. ובכן רנגהם העלה השערה שהם אכלו פקעות. מדוע פקעות? כי הוא חיפש משהו מקביל לפירות רק על הקרקע. לפקעות, כמו לפירות, כמות סיבים נמוכה יחסית לעלים ועשבים עם דגש על המילה "יחסית". את הפירות שאכלו השימפנזים שהוא חקר רנגהם מעיד שלא יכול היה לאכול כי הם היו חמוצים ומלאי סיבים. את הפקעות אני בטוח שהוא אפילו לא ניסה. ואז בא לו רעיון ביושבו מול האח (בחיי הוא התראיין על כך) – אם האוסטרלופיתקים אכלו פקעות והאדם הקדמון כבר לפני קרוב לשני מיליון שנה היה עם שיניים קטנות ובטח מעי גס קטן יותר ולא יכל לעכל כל כך הרבה סיבים אז אולי הוא בישל! כי בישול כידוע מרכך את הסיבים. והנה גם תשובה מדוע צריך מוח גדול – כדי להדליק ולשמור על האש. התיאוריה הזו נעשתה פופולרית בעיקר בקרב אנשים שאינם ארכיאולוגים. רוב הארכיאולוגים שמסתכלים על העדויות לקיום אש הגיעו למסקנה שהאדם התחיל להשתמש בה רק לפני 200-400 אלף שנה מעל למיליון שנה לאחר הופעת האדם.
במצגת אני מביא עדויות נוספות, שעד היום אף אחד עד כמה שידוע לי לא השתמש בהם כדי לסתור את התיאוריה של האדם הקדמון המבשל.
אפילו רנגהם (שהוא אגב צמחוני לפי דבריו) לא טוען שהאדם לא אכל בשר אלא שבתיאוריה שלו מופיעה ההנחה שהוא לא היה יכול להתקיים על בשר לא מבושל. יש בטענה הזו התעלמות אופיינית לכמעט כל החוקרים בתחום מהמרכיב של השומן בציד. לא מזמן הרצתה אצלנו באוניברסיטה פרופסורית שחוקרת סימני צמחים בפלאק בשיניים של חיות ואנשים קדמונים והזכירה את העובדה שבני אדם לא יכולים לצרוך יותר מ-35% מהקלוריות כחלבון. אז כמה צמחים הם אכלו? שאלתי אותה. "או זה פשוט מאוד" היא ענתה – 65%. נאלצתי להזכיר לה שאין מגבלה על שומן וכל חלבון מן החי בא עם כמות זו או אחרת של שומן שיכולה להגיע גם ל 60% מהאנרגיה. בהמשך נאמר לי שהיא קראה את המאמר על האדם צייד השומן שכתבתי עם הקולגות שלי ושוקלת אם לפרסם מאמר שכבר כתבה שהתבסס על החישובים שלה.
בקיצור מי אמר שאי אפשר להיזון מבשר לא מבושל עם הרבה שומן?
בהמשך המצגת אני מביא אחת לאחת עדויות שהאדם לא רק אכל גם קצת בשר אלא היה אבי אבות הקרניבורים:

1. (שקף 5) מחקר גנטי שנעשה על אוכלוסיות חקלאיות בנות ימינו מראה שרק אלה שאוכלים פקעות מותאמים ספציפית לאכילת פקעות שמכילות מעט חומצה פולית, קבוצת רעלים שנקראת גליקוסידים ובעיקר פחמימות. אם אכלנו כל כך הרבה פקעות מבושלות במשך 2 מיליון השנה האחרונות איך זה שקבוצות אחרות לא מותאמות גנטית לצריכה גבוהה של פחמימות ולייצור מוגבר של חומצה פולית ולניטרול הגליקוסידים?
2. (שקף 6) מחקר נוסף מראה שבקטריות שניזונות מעמילן (פחמימות) התיישבו לנו בפה רק לאחר תחילת החקלאות. האם לא יהיה סביר להניח שלא אכלנו הרבה עמילן לפני תחילת החקלאות?
3. (שקף 7) העובדה שלא היינו בנויים לצריכה גבוהה של עמילן (מפקעות) לפני החקלאות ובטח ובטח שלא לפני 2 מיליון שנה (כהשערת רנגהם) מתחוורת ממחקר גנטי נוסף שבדק את מספר ההעתקים של גן שמייצר ברוק אנזים לעיבוד עמילן בשם עמילז. מסתבר שלאוכלוסיות שצורכות הרבה פחמימות מאז המעבר לחקלאות יש יותר העתקים של הגן הזה. החוקרים טוענים שמספר ההעתקים גדל "לכל המאוחר לפני 200 אלף שנה". לי נראה מסיבות שיעייפו אותכם שזה היה יותר לפני 10 אלף שנה אבל רנגהם בכלל טוען שאכלנו הרבה פקעות לפני 2 מיליון שנה ועד לחקלאות.
4. (שקף 8-10) שלשת השקפים הבאים מראים שאין עדויות ארכיאולוגיות לצריכה גבוהה של צמחים לעומת זאת יש עדויות רבות מאוד לצייד וצריכה של חיות. כאשר אנחנו מתקרבים למעבר לחקלאות יש יותר ויותר עדויות ארכיאולוגיות כמו מבני איחסון ואבני טחינה לצריכה משמעותית של צמחים. בקיצור כשצורכים הרבה צמחים יש עדויות ארכיאולוגיות לכך.
5. (שקף 11) בזמן האחרון פורסמו כמה מאמרים על זרעים ושרידי פקעת מבושלים שנמצאו בפלאק של השיניים של כמה ניאנדרטלים אבל המסקנה יכולה להיות רק שאכלו צמחים. כמה? בשביל זה יש שיטות אחרות.
6. (שקף 12) אפשר למשל לצפות בציידים לקטים בני זמננו ולמדוד כמה מזון צמחי הם צורכים. העבודה הזו נעשתה בצורה יסודית לגבי כ-10 חברות ונמצא שחמש מהן צרכו כ-20% ומטה ושתיים קרוב ל-80%. הבעיה בהשלכת המסקנות מציידים לקטים בני זמננו לאדם שחי לפני 2 מיליון שנה היא שהרכב החיות הניצודות היה שונה לגמרי ואם לא הייתה אש ברור לכל כי לא הייתה אפשרות לצרוך את הכמות הגבוהה של הצמחים ששני השבטים צרכו. יש גם סימנים שמקור חלק מהצמחים בסוג של חקלאות. שבט הסאן בנמיביה למשל צורך כמויות עתק של אגוזים מסוג מגונגו ויש סברה שהריכוז של עצי המגונגו בשטחם הוא מעשה ידי אדם. בכל מקרה רוב מוחלט של החברות שנחקרו קיבלו את רוב הקלוריות שלהם מן החי וזה בתקופה שאין ויכוח על השליטה באש והבישול.
7. (שקף 13-14) השיטה הכי מקובלת להערכת החלק היחסי של התזונה מן החי היא מדידת איזוטופ 15 של החנקן בקולגן מעצמות בעלי חיים ואנשים. מספר לא קטן של מחקרים נעשו לגבי אנשים שחיו באירופה ב-50 אלף השנים האחרונות וכולם ללא יוצא מן הכלל מעידים על צריכה גבוהה מאוד של מזון מן החי יחסית לטורפים אחרים. באחרונה החלו טענות מצד מספר חוקרים שהשיטה לא מדוייקת אצל בני אדם כי אנחנו מעכלים חלבון אחרת אבל אם מסתכלים על מחקרים של אנשים שכן אכלו עמילן לאחר תחילת החקלאות השיטה מזהה אותם בדיוק יפה מאוד. מחקר אחד למשל מצא שאצל אנשים מאתר חקלאי שנקברו במקום יותר מכובד הייתה צריכת בשר יותר גבוהה מאשר אצל אנשים פשוטים. שניהם אכלו כמות נכבדה של עמילן שאכן אותרה בבדיקה.
8. (שקף 15) שיטה כימית נוספת ששוכללה לאחרונה היא מדידת תכולת הסטרונציום והבריום יחסית לקלציום בשיניים של בעלי חיים כולל אדם. מחקר מסוג זה שפורסם השנה קבע שהאדם, לפני קרוב ל 2 מיליון שנה מראה את אותם התוצאות כמו טורפים מובהקים.
9. (שקף 16) מחקר נוסף שהתפרסם השנה מדווח על ירדה חדה במספר מיני הטורפים הגדולים לפני יותר מ-1.5 מיליון שנה באפריקה למרות עליה במספר הטורפים הקטנים. המחקר מייחס את התופעה להופעת האדם כטורף-על. מחקר דומה נעשה באיטליה והראה שגם שם עם הופעת האדם ירד מספר הטורפים הגדולים בעוד שמספר מיני אוכלי העשב דווקא עלה.
10. (שקף 17) אני מקווה שאם הגעתם עד לפה שמתם לב שהדיציפלינות שמהם מגיעים הנתונים הם שונות ומגוונות אז הנה עוד דיציפלינה ומחקר שעליו כתבתי את הפוסט הקודם – התנהגות בעלי חיים. מסתבר שבשש מתוך 6 ההתנהגויות שנחקרו, הקשורות במזון, האדם דומה לטורפים ושונה מהשימפנזה.
11. (שקף 18) זוכרים את הדמיון לתזונת זאב מתחילת הפוסט? ובכן אני לא הראשון שחשב עליו והמאמר המצויין שדן בדמיון הזה הביא אותי לחשוב שהדיל שעשינו בביות הכלב היה כולו בענייני ציד ונבע מכך שבגלל העלמות החיות הגדולות ואף הבינוניות בסוף תקופת האבן השתלם לנו לתת לכלבים (שהיו זאבים) את הבשר כדי להנות מהשומן של מספר רב יותר של חיות שהכלבים/זאבים עזרו לנו לצוד.
12. (שקף 19) שלושת השקפים האחרונים מביאים מחקרים בנושא "היסטורית חיים" שמעידים שאנחנו נמנים עם קבוצת הטורפים. האחד בדק מדוע זמן ההנקה של האדם קצר בחצי מזה של השימפנזה וגילה שזמן הנקה קצר יחסית טיפוסי לטורפים. לי זה נראה לא מפתיע כי המזון שאפשר לספק לתינוק בן שנתיים שלוש בצורת בשר (או יותר טוב – כבד ) עולה אפילו בעושרו התזונתי על חלב אם וזה לא המקרה אצל השימפנזה והפירות החמוצים שלה למשל.
13. (שקף 20-21) המחקר השני במסגרת הדיספלינה הביולוגית שנקראת "היסטורית חיים" הוא גאוני לדעתי. החוקרים מצאו שצייד לא מצליח לספק מספיק קלוריות לכלכלת עצמו עד בגיל 20. עד אז צריכים אחרים במשך 20 שנה להשיג חלק מהקלוריות במקומו. מכיוון שיעילות השגת הקלוריות מבשר היא פי 6 עד פי 10 מאשר צמחים ברור שאין בעצם אופציה, בתנאים רגילים להשלים את התזונה מצמחים והאדם היה פשוט תלוי בבשר לקיומו. החוקרים מציינים שההסתמכות על המוח ולכן על החינוך ככלי להשגת מזון היא זו שבעצם הבטיחה את התלות שלנו בציד. אגב ציד מגיע לשיאו רק בגיל 40-45 כל כך עתיר ידע הוא הציד.

זהו זה. השקף האחרון מראה שוב את עשרת שטחי מחקר השונים שמהם שאובה המסקנה שאנחנו בראש ובראשונה טורפים ולכן אפשר לומר שהייתה כן דיאטת פליאו אחת – בשר+שומן בעיקר עם צמחים פה ושם כמרכיב משני מבחינה אנרגטית. אני חייב לומר פה שלא חייבים להסיק מסקנה חד משמעית בקשר לתזונה כיום מהנתונים האלה. מאז המעבר לחקלאות עברנו שינויים גנטיים לא בלתי משמעותיים ואני מאמין שחלקנו ואולי רובנו מותאמים כיום הרבה יותר טוב לצריכת פחמימות יותר גבוהה מאשר בתקופת האבן. מצד שני בהחלט אפשר להסיק לדעתי שבשר ושומן הם הפריטים הכי בטוחים לנו בתזונה העכשווית.

כפי שאמרתי בתחילה המסקנות האלה לגבי תזונת האדם הקדמון לא מקובלות על חלק ואולי על רוב החוקרים כיום אבל אסור לשכוח שחלק מהם עוד התחיל את דרכו המקצועית כשמוריו הדגולים (באמת לא בזילזול) לא האמינו שהאדם הקדמון בכלל היה מסוגל לצוד לפני שגודל שכלו הגיע לגודלו כיום, לפני כ-200 אלף שנה. בשנים האחרונות ההיפותזה הזו עברה מן העולם ורוב החוקרים מקבלים שהאדם צד מתחילת דרכו כהומו אירקטוס לפני 1.8 מיליון שנה. מה שמדהים אותי כל פעם מחדש הוא כמה הרבה אינפורמציה קיימת על התזונה בתקופת האבן. צריך רק לאסוף אותה ולסדר אותה. רוב המדענים בימינו מתפרנסים מהתמחות שבה הם יוצרים לעצמם. אני שמח שהם משאירים מקום לעשות קצת ממה שעשו תמיד – אינטגרציה אינטרדיציפלינרית של האינפורמציה הרבה הנאספת על ידי אותם מומחים כדי שאפשר יהיה לראות את התמונה הרחבה.

שנהיה בריאים

מיקי

Be Sociable, Share!

• 
•