ביקורת על ספרה של מרלין צוק Paleo Fantasy

הפופולריות של תזונת הפליאו מביאה בעקבותיה שורה של ניסיונות לערער על ההגיון והעובדות המונחות ביסודה. הפוסט הזה הוא ביקורת על חלק מניסיונות אלה שכמובן לא מאחרים להגיע אלי מטבעונים/צמחונים בנוסח "נו ומה אתה אומר עכשיו?".

הדחף להציל את העולם מהטעות הגדולה הנקראת פליאו לא פוסח גם על אקדמאים מסוגים ודיסיפלינות שונות. בבלוג שלי באנגלית כתבתי ביקורת על ספר בשם "Paleo Fantasy" שנכתב על ידי פרופ' לאבולוציה בשם מרלין צוק. צוק חוקרת חרקים שמשתנים בדרל כלל מהר מאוד מבחינה אבולוציונית ובסיוע כמה "אנשי קש" מנסה לטעון שהבסיס של הפליאו שיש אי התאמה בין הגנטיקה שלנו ובין המזון המודרני הוא לא נכון כי אנחנו משתנים גנטית. זאת כמובן שטות כי אנחנו לא חרקים. אנחנו כמובן משתנים גנטית אבל בקצב איטי הרבה יותר. לדוגמה ההתאמה ליצור לקטאז – אנזים פירוק הסוכר לקטוז בחלב. צוק נותנת אותו כדוגמה להתאמה גנטית המהירה. מה שצוק שוכחת להזכיר היא שמשהו כמו שני שליש מהעולם אינם מייצרים עדיין לקטאז. ההתאמה התרחשה רק באזורים בהם צורכים החלב כבר אלפי שנה. דוגמה נוספת היא האנזים אמילז שנמצא בין היתר ברוק שלנו. אצל שימפנזה יש שני העתקים מהגן האחראי על יצור אמילז אך אצל חלק מהאוכלוסיה האנושית כיום אפשר למצוא עד 15 העתקים של הגן מה שמראה על התאמה לצריכה של עמילן כלומר פחמימות מורכבות כמו מתפוחי אדמה ודגנים. מה שצוק לא מספרת לנו הוא שלרוב האנשים, גם אלה מאזורים שצורכים עמילן יש פחות מ 8 העתקים של הגן ולחלק לא קטן מהם יש 2-4 העתקים. כלומר ההתאמה היא חלקית ביותר. אז אם יש לך 15 העתקים של גן אמילז הרוק (הגן נקרא AMY1) ויצור הלקטאז אצלך ממשיך גם אחרי הינקות תאכל כמה פחמימות וחלב שאתה רוצה אבל אם אתה לא יודע כמה גנים AMY1 יש לך אולי בכל זאת כדאי לך לחשוב פעמיים.

בכל מקרה הטיעון הזה לא מצליח לשכנע אותי לוותר על פליאו. הרי בפליאו אנחנו מדברים על המנעות מחיטה ושמנים רב בלתי רוויים תעשייתיים מסוגים שלא היו זמינים עד לפני כ-50 שנה אז איך יכולנו להסתגל גנטית אליהם? את התשובה לא תמצא אצל צוק. לא נראה לי שהיא בכלל יודעת או שאכפת לה מה זה באמת פליאו, מה שכמובן לא הפריע לה לכתוב את הספר.

אקדמאית נוספת שחשה להציל את האנושות מאסון הפליאו היא Christina Warinner. בהרצאה ב TEDx היא מציגה את עצמה כ"ארכיאולוגית מדענית המתמחה בהיסטוריה של הבריאות והתזונה של האדם הקדמון"  ואני מאמין שהיא אכן כזאת אבל בתור אחד שמתימר להיות גם קצת אקדמאי היא לעיתים ממש גרמה לי מבוכה בגלל רמת הבורות שהיא הפגינה.

היא מגדירה את הפליאו כ"אחת מהאופנות הדיאטה החולפות המתפשטת במהירות הכי גדולה" (מהירות – נכון. חולפת? – נראה) "שאין לה בסיס במציאות הארכיאולוגית".

היא ממהרת ("כארכיאולוגית" היא טורחת להזכיר לנו שוב) להזים את ה"מיתוס" שהאדם התפתח לאכול בשר ושבני אדם פליאוליתיים צרכו כמות גבוהה של בשר. היא קובעת ש"לאדם אין התאמה אנטומית, פיזיולוגית או גנטית לצריכת בשר". אפילו בהקשר של TEDx זוהי הצהרה בוטה מאוד למדען. זו הצהרה שמדען סביר נותן כאשר אין ויכוח ממשי בתחום שלו. זה קטע מביך כי מעשרות אם לא מאות המאמרים שקראתי בעניין הייתי אומר שאין הרבה ויכוח שלאדם התאמה פיזיולוגית, אנטומית וגנטית לצריכת בשר כלומר בדיוק ההפך ממה שהמדענית הארכיאולוגית אמרה. וזה לא שאני הסקתי את המסקנות, הן כתובות במאמרים שחור על גבי לבן. הרי אין מאמר בתחום שלא מצטט את Aeilo and Wheeler 1995 שהציגו היפותזה שמערכת העיכול שלנו קטנה (והיא קטנה על כך אין ויכוח) כי יכולנו להשיג מזון דחוס קלורית כמו בשר. האם יש הרבה ויכוח על כך שאיבדנו את היכולת לייצר B12 כי קבלנו אותו מבשר? מה זה אם לא התאמה גנטית?

כריסטינה אפילו נהיית יותר ספציפית וטוענת שהשיניים הטוחנות שלנו הן גדולות ונועדו לטחון סיבים ולא לחתוך בשר. עכשיו אני מציע שהקוראת הנאמנה (לשון נקבה ברוח מירב מיכאלי) תעביר את לשונה על השיניים הטוחנות ותחוש הלסיבים הן או לבשר? פרות ניזונות מסיבים. יש להן שיניים גדולות ושטוחות שנועדו לטחון את הסיבים ויכולת תנועה צידית כדי לטחון אותם בשחיקה. שטח השיניים שלנו יחסית לגודל הגוף הוא מחצית מזה של קודמנו בתפקיד, האוסטרלופיטקים, שניזונו מצמחים וגם צורתן שונה. אין מומחה יותר מוכר מ Pete Ungar לנושא השיניים של האדם הקדמון. פיטר כל כך מוכר כ"המומחה" בנושא  שהוא קיבל מלגה של מיליון דולר לבנות מכונה שמדמה פעולה של שיניים כדי לבדוק את התאמתן לעיבוד מזון כזה או אחר. הנה וידאו שבדקה ה-18:40 שלו אונגר מראה את המכונה שלו ומציין כי שלא כקודמנו האבולוציונים, השינים שלנו מותאמות מבחינה אבולוציונית לאכילת בשר. אז יכול להיות שכריסטינה לא ראתה את הוידאו אבל קשה להאמין שהמדענית ה"מתמחה בהיסטוריה של הבריאות של האדם הקדמון" לא קראה את מאמרו של אונגר מ 2004 בו הוא כותב: "יותר סביר שבשר היה המזון הקשה (tough) העיקרי לאדם המוקדם ולא פקעות". אז אולי היא לא מסכימה איתו והיה מעניין לדעת מדוע אבל  להציג "כמדענית" את הידע המדעי כפי שהיא הציגה זה כאמור מביך.

כריסטינה ממשיכה בטיעונים מדעיים שונים שאפשר להתווכח עליהם אך הם פחות צורמים ואח"כ עוברת להציג את התזונה שהיא מחשיבה כאידיאלית. לא תאמינו אבל כמעט אין סתירה בין פליאו ובין התזונה שהיא מציעה. למה "כמעט"? כי עד כמה שהצלחתי להבחין המילה "בשר" לא מופיעה בהמלצות אפילו פעם אחת מה שגורם לי לחשוב שמדובר בצמחונית/טבעונית ואז אני כבר מבין הרבה יותר מדוע כריסטינה לא זוכרת או לא מחשיבה את העדויות לצריכת בשר ולהתאמה לצריכת בשר. כמה שזה מעציב אין ברירה אלא לקחת בחשבון שמדענים אינם אלא בני אדם וכבני אדם יש להם אידיאולוגיות כאלה ואחרות.

במדעי ההיסטוריה, המעריכה נכון את העידן הפוסט מודרני בו אנחנו מצויים, מקובל שמרצה יציג את האידיאולוגיה שלו בגלוי כדי שמאזיניו יוכלו לקחת את הטיותיו בחשבון. בארכיאולוגיה זה עדיין לא המצב. כך פרופסור רנגהם אבי היפותזת הבישול שלפיה האדם התפתח בגלל שפיתח יכולת בישול לא מוצא לנכון לספר שהוא צמחוני למרות שהוא מציג היפותזה שתומכת בצריכה מוגברת של מזון צמחי וכך, כנראה (בניגוד לרנגהם אין לי ידיעה מפורשת בקשר לכריסטינה), גם כריסטינה.

ככל שעולה הפופולריות של הפליאו הסיבות "המדעיות" לדרך התזונתית הזו מאבדות מחשיבותן. את הפופולריות הנוכחית שדר' אוז כינה "שיגעון הפליאו" בתוכניתו האחרונה חייבת הפליאו להצלחות הפנומנליות שהיא מדגימה בריפוי או שיפור סימפטומים ממחלות קשות כמו MS  ומחלות אוטואימוניות אחרות ועד להפרעות קשב, סוכרת והשמנת יתר. ה"מומחים" (כולל אני) יכולים לקשקש עד מחר – התוצאות מדברות ול"מומחים" נשאר רק לאכול את הכובע (לא פליאו).

הנה ההרצאה

שנהיה בריאים

מיקי

 

Be Sociable, Share!
פורסם בקטגוריה כללי. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

6 תגובות בנושא ביקורת על ספרה של מרלין צוק Paleo Fantasy

  1. מאת ori‏:

    שלום מיקי, תודה על הפוסט, 2 קושיות:
    1) מדוע "היפותזת הבישול שלפיה האדם התפתח בגלל שפיתח יכולת בישול" סותרת את התזונה בגישה האבולוציונית? הרי יכולת הבישול רק מעצימה את הטענה כי האדם בנוי לצרוך בשר ממגוון סיבות שבטח כבר כתבת עליהן, בנוסף הבישול מקטין את הצורך בלסת מאוד חזקה ושיניים מאוד קטנות ובקיבה סופר חומצית לכן כנראה אנחנו טורף טיפה שונה.

    2) מבחינה שיווקית פילוסופית כדי ש"תזונה בגישה אבולוציונית" (שם מאוד לא סקסי) תחדור למרכז זה לא נראה לקרוא לתזונה בגישה אבולוציונית בשם כמו פליאו או פריימל או כסוג של דיאטה, או משהו שנתפס כטרנד?
    למה לא להגיד את האמת שקיים ספקטרום של מאכלים שמורכבים מאבות מזון שחיוניים לנו לבריאות מרבית, האם הכינויים ש"הקהילה" מדביקה לעצמה לא מוזילים את העניין שעבר מזמן מתאוריה שישמו מעטים לפרקטיקה של המונים אם קבלות?

    • מאת מיקי בן דור‏:

      1. היפותזת הבישול לא מתקבלת על דעתי וקל מאוד לסתור אותה. אין לה שום הוכחות חוץ "מהיה טוב אם זה היה קיים". זה לא קשור בסתירה או אי סתירה של התזונה בגישה אבולוציונית. היא נהגתה על ידי חוקר צמחוני מהרוורד שהתמחותו בחקר שימפנזות והוא בעצם חיפש סיבה איך האדם התפתח לאכול צמחים שהוא יודע שהם מלאים בסיבים מחקר השימפנזים שלו. הייתה לו הארה – בישול מאפשר לאדם לאכול USO – תפוחי אדמה ועדיין השיניים שלו יכולות להיות קטנות יותר ומערכת העיכול קטנה יותר אלא שיש הוכחות לא מעטות שצריכה משמעותית של עמילן שממנו מורכב תפוח אדמה התחילה רק לאחר החקלאות ועדיין לא כולנו מותאמים לה גנטית. End of story אלא אם כן אתה חוקר מהרוורד
      2. לא כל כך מבין את הנקודה. אני לא מחליט איך קוראים לגישה. תזונה בגישה אבולוציונית הוא תיאור יותר מדוייק מ"פליאו" אבל "פליאו" קצר וקליט. למרות מה שאולי נראה אני לא ממש עוסק בשיווק או מחשבה על שיווק של הגישה כרגע. אני פועל כמיטב יכולתי וזמני הפנוי להנגיש כמה שיותר מידע על השיטה כי מצאתי אותה מצויינת אבל אין לי ענייין ממשי לעסוק בשיווקה. כמו שאמרו לפני הרבה זמן על המזון לציפורים במכס של ש"ת לוד – "ירצו יאכלו, לא ירצו לא יאכלו".

  2. מאת דעאל‏:

    אני סובר אחרת מיקי – הבישול בהחלט עולה בקנה אחד עם ההתפתחות האבולוציונית שלנו. השליטה באש העניקה לנו את היכולת לצלות בשר ועצמות, פקעות ושורשים, ובכך לנצל הרבה יותר קלוריות, לחסוך זמן בלעיסה ואכילה ולהשקיע באכילה פחות אנרגיה מכנית. אנו שולטים באש כבר לפחות 790 אלף שנה, וכנראה יותר, וזה די זמן להשפיע על המעיים, השיניים ובעיקר על המוח שלנו, שנהיה לכן גדול יותר. הבישול (או יותר נכון: השימוש באש למטרות מזון) היה בהחלט מנוע אבולוציוני משמעותי בהתפתחות המין האנושי

    • מאת מיקי בן דור‏:

      דעאל אתה מכריח אותי להכנס לנושא באופן יותר מפורט. קודם כל צריך להבהיר פה משהו לגבי לוח הזמנים. מקובל שהמין הומו אליו אנו משתייכים הגיע לבשלות אבולוציונית פחות או יותר משמעותית לפני כ-1.5-1.8 מיליון שנה עם ההומו אירקטוס. רנגהם טוען שמה שאפשר לנו להגיע לנפח מוח של כ-900 סמ"ק ולשיניים קטנות יחסית ומעיים קטנים יחסית וכל יתר השינויים במערכת העיכול (שרירי לסת קטנים יותר למשל) לפני 1.8 מ' שנה הוא העובדה שבגלל השכל שלנו יכולנו לשלוט באש ולבשל תפוחי אדמה. זה ידידי מוטל בספק רב מאוד כי אין סימנים של אש מהתקופה הזו וההבדל המשמעותי היחיד בין תקופה זו וקודמתה הוא בשרידי חיות שלפי כל הסימנים נצודו וכלי אבן ששימשו לביתורם. בשביל זה צריך שכל. נכון שיש סימנים לשליטה באש בגשר בנות יעקוב לפני 780 אלף שנה אבל אל תשכח שמדובר במיליון שנה יותר מאוחר ובמקום אחד בלבד מתוך מאות אתרים וגם הוא עם פעילות וולקנית לא מעטה. קח בחשבון שתיארוך האתר התאפשר בגלל זרם לבה שעובר במרכזו. האם לא הגיוני לחשוב שמצבורים אורגניים לא שרופים שהיו בו יראו לאחר מעבר הלבה כמרכזי אש? בכל מקרה אין סימנים לשמוש מתמשך באש באופן תרבותי (במספר אתרים שמהווים תרבות) לפני 400 אלף. בנוסף, עדויות גנטיות מראות שהתאמה פיזיולוגית לעיבוד כמות משמעותית של עמילן ( עליה במספר העתקי ההגן AMY1) קרתה רק בתוך 200 אלף השנה האחרונות וכנראה רק לפני 10 אלפים שנה עם בוא החקלאות. בהחלט סביר להניח שאכלנו שורש פה שורש שם אבל שורשים כנראה לא היוו נדבך מהותי בתזונה. כל התמיכה שרנגהם מגייס ויכול לגייס להיפותזה שלו מסתכמת בזה שהיה נהדר אם היינו שולטים באש. בקיצור זו היפותזה נטולת הוכחות ויותר מכך יש הוכחות נגדה (הסתגלות מאוחרת לצריכת עמילן) כך שהיא הייתה צריכה להשכח כבר מזמן ואכן זה היה קורה לה אם לא הייתה מקודמת על ידי פרופסור נכבד מהרוורד (שהתמחותו היא בכלל בקופים ולא ארכיאולוגיה)

  3. מאת ori‏:

    מיקיסליחה שאני מטריד אותך בעניין אך אני עושה זאת כי אני סומך על התשובה שלך, ברור לכל מי שמוכן להסתכל על המציאות בצורה אובייקטיבית שרק חלבונים ושומנים הם הגורם להתפתחות המוח שלנו. המחשבה על הבישול צמחים כגורם פשוט מופרך. האם אתה מייחס ליכולת השליטה באש בזרז להתפתחות המוח שלנו? מובן שניתן לצרוך בשר נא ובמיוחד חלקי פנים לרוב אבל האם אנחנו מותאמים לכך כיום? או שהיכולת לבשל לעשן ולשמר בשר שינו אותנו ומה עדיף?
    אשמח לשמוע את דעתך

    • מאת מיקי בן דור‏:

      אורי אנחנו פה בתחום הספקולציה. שליטה באש מופיעה יחד עם גידול בנפח המוח אז האם היא סיבה או תוצאה? אני נוטה לחשוב שהירידה במספר החיות הגדולות הקטינה את כמות השומן הזמינה וגרמה לצורך להיות יותר חכם כדי לשרוד על ידי ציד מספר גדול יותר של חיות בזמן נתון. משמע נפח מוח גדול יותר. נפח המוח הגדול יותר, שהיה חיוני לדעתי לגששות אחר חיות יותר מכל דבר אחר, אפשר גם שליטה באש שבהחלט היו לה יתרונות רבים ולא רק בתחום הבישול (בטחון, תאורה, מקום מפגש, חום) אם כי גם.בבישול כי הוא מקל על עכול חלבונים. אפילו לאחרונה רוב שבטי הציידים לקטים שנחקרו ביסודיות ניזונו מ 80% ומעלה מן החי כך שהשליטה באש לא ממש שינתה את התזונה שלהם לכיוון הצומח. וכן סביר להניח שאנחנו מותאמים לצריכה של בשר חי היום. אסקימוסים עשו את זה עד לא מזמן.