זו נראית לי שאלה מאוד קריטית. יש הרי גם זיהום אויר, זיהום מים, זיהום מתכות כבדות בדגים, זיהום ביספנול A בבקבוקי פלסטיק, קרינה משמש, קרינה מממוגרפיה, מצילומי שיניים, מטלפונים סלולריים, מעמודי חשמל, חשמל זורם בכפות ידיך ובקיצור עשרות אם לא מאות מקורות סיכון לבריאות האנושית בתקופה הפוסטמודרנית. כל כך הרבה שנדמה לי שיש אנשים שפשוט מוותרים מראש על הניסיון ללמוד ולהעריך את השאלה בעצמם ושמים מבטחם ברופאים, ביצרני המזון ובדיאטנים.
זה ההסבר היחיד שיש לי כדי להבין אנשים אינטליגנטים ברמות, בעלי רמת אחריות גבוהה בתחום הדאגה הכלכלית לעצמם ולמשפחתם שפשוט לא רוצים לשמוע על תזונה. לוקחים את הסטטינים שלהם, את הכדורים להורדת לחץ דם ולפעמים גם אומגה 3 ומקווים לטוב. יום אחד נפרדת להם הרישתית מהעין והם פתאום לא רואים בה. נשמע מוזר לא? אז זהו שלהם לא. זה פשוט קורה. מזל רע. אין בעיה. הרופא יתקן. לא הצליח פעם ראשונה אז עושים ניתוח יותר מסובך ומקווים לטוב. מה הם יכלו כבר לעשות? הרי הם לקחו את הסטטינים. כן הם אכלו גם פיתה עם חומוס ובורקס וקינחו בבקלאווה אבל אל תגיד לי שיש לזה קשר להפרדות הרשתית?
אז הנה התשובה שלי: סביר מאוד שיש לזה קשר ובין 1 ל 100 החשיבות של התזונה הנכונה לבריאות היא 100!
הסימוכין להערכה שלי נמצאים פה באחד הפוסטים הראשונים. זו בעייתו של בלוג. בניגוד לספר, בבלוג ההתחלה נתפסת על ידי הקורא החדש כ"ישנה" והוא בדרך כלל לא יגיע אליה אך שם נמצאים הפוסטים הבסיסיים.
הפוסט מספר על חוקר תזונה בריטי מפורסם מאוד בזמנו, סיר מייג'ור ג'נרל ריצ'רד מקאריסון, שערך בשנות ה-20 ניסיונות השוואה בחולדות בין דיאטות של עמים שונים בהודו ומצא שבין 1100 חולדות שניזונו במשך שנתיים, המקבילות ל 55 שנות אדם, מדיאטה של הסיקים (בתמונה), שהיו בריאים להפליא באותם ימים,לא נתגלתה אף מחלה (כולל בניתוח שלאחר המוות) לעומת מחלות מכל הסוגים והמינים שנתגלו בכל אחת מ-2200 החולדות שהוזנו בדיאטה הצמחונית של הבנגאלים/מדרסים שהיו ידועים בתור האוכלוסיה בעלת השיעור הגבוה ביותר של מחלות בהודו.
מקאריסון דאג לרשום את כל המחלות שהוא גילה אצל החולדות שניזונו מהדיטה הבנגלית לפי חלקי הגוף והנה אני מביא אותם אליכם היישר מהפוסט ההוא:
- מחלות ריאה: דלקת ריאות, דלקת ריאות ברונכיאלית, התרחבות הסמפונות, אפיאמה – הצטברות מוגלה בריאות, דלקת עטפת הריאות, דיימת החזה.
- מחלות האף והסינוסים: סינוסיטיס
- מחלות האוזן: דלקת האוזן התיכונה.
- מחלות מעברי הנשימה העליונים: גידול פוליפ בגרון
- מחלות עיניים: דלקת הלחמית, כיב הקרנית, התרככות הקרנית, דלקת עיניים כללית
- מחלות של דרכי העיכול: קיבה מורחבת, כיב מעיים, גידולים אפיתליים חדשים בקיבה, סרטן קיבה, דלקת התריסריון, דלקת מעיים, ניוון של מערכת העיכול, עצירת דם.
- מחלות של דרכי השתן: דלקת מוגלתית של הכליה, התרחבות בדרכי השתן, דלקת אגן הכליה, אבנים במערכת השתן, שופכן מורחב, אבנים בשלפוחית, דלקת שלפוחית השתן, דלקת מצפה בשלפוחית.
- מחלות של מערכת הרבייה: דלקת של השחלות, דלקת של הרחם, מוות של עוברים ברחם, לידה מוקדמת, דימום רחמי, מיימת האשכים.
- מחלות עור: איבוד שיער, דלקת עור, מורסות, נמק של הזנב, נמק של הרגליים, בצקת תת-עורית.
- מחלות דם: אנמיה, אנמיה ממאירה, אנמיה בקטריאלית.
- מחלות של בלוטת הלימפה ובלוטות אחרות: ציסטות בבלוטות של הלסת התחתונה ובלוטות הגישה בבסיס הלשון, מורסות באותם מקומות ולעיתים גם בבלוטות המפשעה, בלוטות יותרת הכליה מורחבות, ניוון בלוטת התימוס, קרום קיבה מורחב, בלוטות ברונכיאליות ולימפה.
- מחלות של המערכת ההורמונאלית: זפקת, ולעיתים רחוקות מאוד דימום אל תוך הלבלב.
- מחלות של מערכת העצבים: דלקת רב עצבית.
- מחלות לב: ניוון של הלב, לעיתים גידול יתר של הלב, דלקת שריר הלב, דלקת קרום הלב, הצטברות נוזל במעטפת הלב, בצקת.
- כללי: חולשה, תשישות, עצבנות, בעיות שיניים, עמוד שידרה סדוק, חוליות מעוותות.
בואו נקרא את הרשימה במלואה (בבקשה, לקח לי שעות לתרגם את כל שמות המחלות מאנגלית). אם יש פה מחלה שלא מופיעה נראה לי שפשוט לא תפסו אותה בניתוח שלאחר המוות אצל החולדה שהיא סה"כ יצור קטן, ללא שימוש במיקרוסקופ.
כל ההבדל בין החולדות היה רק בתזונה. אפילו פעילות גופנית החולדות לא עשו בכלובים הדחוסים שלהם.
ועכשיו, האם משהו ברשימה זו מזכיר לכם את תחילת הבלוג? כן, כל הכבוד, ידעתי שתמצאו – "מחלות עיניים: דלקת הלחמית, כיב הקרנית, התרככות הקרנית, דלקת עיניים כללית" – או קיי לא בדיוק היפרדות הרשתית אבל תסכימו איתי שאם תזונה לא טובה של הבנגלים יכולה לגרום ל"התרככות הקרנית" -keratomalacia וכן conjunctivitis, corneal ulceration, panophthalmitis היא יכולה גם לגרום להיפרדות הרישתית.(Retinal Detachment). אולי יותר נכון היה לנסח את האפקט של תזונה נכונה בצורה אחרת – סביר להניח שתזונה נכונה הייתה יכולה למנוע את המחלה.
ווהנה כהדגמה נוספת לחשיבות המכרעת של התזונה באו שתי ידיעות היום ב Science Daily והופיעו בצמוד אחת לשנייה. הן מדגימות את החשיבות לא רק של מה שאנחנו אוכלים אלא גם מה שאמהות אוכלות בזמן ההיריון ואף לפניו לבריאות ילדיהם.
האחת:
Epigenetics: Mother's Nutrition — Before Pregnancy — May Alter Function of Her Children's Genesמתארת מחקר בעכברים שהראה שמה שהאם אכלה לפני ההיריון גרם למקצת מהגנים שהיא הורישה לא להיות מופעלים ובכך להשפיע לרעה על יכולת הילוד לעכל שומנים.
השניה:
Nutrient in Eggs and Meat May Influence Gene Expression from Infancy to Adulthood
מתארת מחקר על נשים בהיריון שהראה שאי אכילת ביצים ובשר (למעשה מחסור בכולין לטענת החוקרים) גורם לילוד להיות רגיש למחלות הנגרמות מעקה, כולל לחץ דם גבוה והפרעות נפשיות.
ווסטון פרייס, שגם הוא תופס מקום של כבוד בפוסטים הראשונים ( שים את שמו בתיבת החיפוש למעלה משמאל), מתאר בספרו שבטים שהקפידו מאוד על תזונת הצעירים במשך חצי שנה לפני החתונה וכמובן בזמן ההיריון. מסתבר ששבטים "פרימיטיבים" מזמן שכחו את מה שאנחנו עכשיו מגלים – התנאי לבריאות טובה הוא תזונה נכונה, של כל הדורות.
כן, בין 1 ל 100 לדעתי חשיבות התזונה היא 100! הרופאים עם התרופות נמצאים הרחק הרחק מאחור.
הפוסט על מקאריסון. בסוף הפוסט יש הפניה לסיפור המלא עליו. אדם מופלא.
ושנהיה בריאים
חתימה טובה (בעזרת תזונה טובה)
מיקי
הי מיקי,
ראשית, כל הכבוד על הבלוג המעניין והמכובד, אני נהנה כבר חודשים לקרוא ולהחכים.
לגבי הפוסט הזה, אתה כמובן צודק לגבי חשיבות התזונה, אבל אסור שהקפדה על תזונה טובה תשכיח מאיתנו את שאר הגורמים לנזקים שהזכרת בראשית הפוסט. אני מכיר כמה וכמה אנשים שמקפידים על תזונה אבל מקשקשים בלי סוף בטלפון הסלולרי, או קנו דירה ליד כביש מהיר, או ישנים מעט מדי שעות. הבעיה המרכזית היא, שאנחנו כל כך רחוקים מסגנון החיים שמתאים לנו, שאם נתחיל להתמקד בכל מה שמזיק לנו, החל בתזונה וכלה בחשיפה ממושכת למהדורות חדשות שמעלות את רמת המתח, לא נצא מזה. בסוף כל אחד בוחר מה שהוא יכול לעשות בצורה הטובה ביותר. כל טוב ושוב כל הכבוד על ההשקעה והזמן שאתה משקיע בלשפר את הבריאות של כולנו.
מטרתו של הפוסט הזה היא בדיוק לומר שאם צריך לבחור בין הדברים להקפיד עליהם צריך ללא ספק לבחור בתזונה. אין אף מחקר ולא יהיה שיראה שמגורים ליד כביש מהיר גורמים לכל כך הרבה מחלות.
פוסט מעניין ביותר. חסר לי לדעת מה היה ההבדל בין התזונה הסיקית לבנגלית. עד כמה שאני יודעת גם הסיקים הם צימחוניים בעיקרם, או שאני מבלבלת? אשמח לדעת
ההבדל היה באחוז המזון החי שהיה גבוה הרבה יותר בדיאטה הסיקית. הסיקים לא צמחונים למעט כמה כתות קטנות.
תודה מיקי! המידע באמת מדהים.
אנו מאוד מבקשים אם תוכל לפרט מהי הדיאטה הסיקית ומהי הבנגלית/מדרסית, ולא להסתפק בציון העובדה שבסיקית יש הרבה יותר מזון מהחי. כתבת שבכוונה אינך מפרט, כי באת להוכיח רק את העיקרון שהתזונה היא נושא חשוב ביותר, אך זה משאיר אותנו מבולבלים ותוהים. ובפרט שההונזים שהוזכרו בפוסט הישן שלך כבריאים במיוחד, מסופר עליהם שרוב רובה של תזונתם היא צמחית. ומשתמע מהפוסט ההוא שהם אף אוכלים חיטה (גלוטן)!. כך שאמנם נכון שהמסקנה ש"התזונה היא גורם מכריע בבריאות" היא מסקנה נכונה, אך אנו הקוראים יוצאים מבולבלים.
ולסיכום גם אם נוותר כרגע על ההונזים, אך הבה נתמקד לפחות בדיאטות שנוסו על החולדות. מכיון שלפי הפוסט בתזונה הסיקית לא היו שום מחלות, נודה מאוד על פירוט מהי התזונה הסיקית. ומאידך מה פירוט התזונה המחליאה – הבנגלית והמדרסית.
אביב
אני אתן את הרשימה אבל לפני כן אני רוצה להסביר למה היא לא חשובה כל כך. תזונה מסורתית היא מערכת שלמה הכוללת אבות מזון, תבלינים, תוספות, עשבים, דרכי הכנה לפני בישול, דרכי בישול, מנהגים תקופתיים ואולי עוד גורמים. זו מערכת שהתפתחה בניסוי וטעיה במשך מאות ואולי אלפי שנים באזור מסויים עם אקלים מסויים. מסוכן לומר למשל: "היפנים אוכלים אורז והם בריאים אז גם לנו כדאי לאכול אורז". היפנים אוכלים גם מאכל מסריח ברמות שנקרא נאטו ומכיל ויטמין K2, הטופו שלהם שונה מזה המערבי והרכב החיידקים שלהם במעי הגס שונה משלנו בגלל האצות. יש גם להניח שבהיותם על אי הם עברו התאמה גנטית משמעותית לתזונה שלהם. ועוד דוגמה רלוונטית לסיקים. הם אוכלים צ'פאטי מחיטה מלאה אבל במקרה גיליתי שזן החיטה שלהם הוא דל גלוטן במיוחד. הסיבה שגיליתי את זה היא שמונסנטו ניסתה לגנוב לעצמה פטנט על העניין. אחרת לא היינו יודעים ומגיעים למסקנה שחיטה לא מזיקה.
לגבי העכברים הרלוונטיות היא לדעתי רק לגבי ההבדל שתזונה יכולה לעשות כי התוצאה כל כך חד משמעית ובמקרה הזה גם התחלואה אצל העמים עצמם מצביעה על אותו כיוון.
בנגלים: אורז, קיטניות, ירקות, תבלינים, קצת חלב.
סיקים: צפאטי (דל גלוטן), חמאה, חלב (גולמי) מנה בשר שבועית, קיטניות (מונבטות) גזרים וכרוב.
בתיאבון!
אני כמובן מאד מאמין בהשפעת התזונה על הבריאות. גם אני חושב שקיימים אלמנטים נוספים חשובים מאד. ראשון ולדעתי משמעותי אף יותר מהתזונה הוא שינה – מחסור בשינה איכותית מחליש מאד את הגוף ומביא מחלות קלות וקשות כאחת. גם stress הינו גורם משמעותי.
במסגרת עבודתי אני חווה, לדאבוני, לילות רבים ללא שינה. במהלך השנים למדתי שאובדן שנת לילה אינו בר פיצוי – ניתן לישון ביום, זה לא באמת מפצה. שנת הלילה "בונה" את הגוף וכאשר הוא אינו זוכה לה מתבצעים תהליכים קטבוליים . עייפות משפיע גם על מנגנוני הרעב ומייצרת תשוקה לסוכרים.
מסכים ששינה טובה זה חשוב, אולי מס' 2 אחרי תזונה אך יש הבדל והוא בכך ששינה זה ענין די פשוט סה"כ – צריך לישון, ואין להרבה אנשים הבנה לא נכונה של החשיבות של השינה.
בתור פסיכולוגית קלינית אני חייבת להוסיף עוד שני משתנים חשובים: יחסים בין-אישיים ומצב-רוח טוב. למשל, גברים שלא מאמינים שהנשים שלהם אוהבות אותם – נוטים הרבה יותר לסבול ולמות ממחלות לב… לא נעים, אבל נכון. ועל מצב-רוח לא צריך אפילו להוסיף, יש המון מחקרים בתחום.
רחל
מסכים בהחלט. למעשה הייתי קורא לזה "מתח נפשי". מתח נפשי הוא האלמנט הלא תזונתי המשמעותי ביותר שמבדיל בין חברות מסורתיות וחברות בנות זמננו ובהחלט יכול להסביר חלק משמעותי מהעליה בתחלואה.
יש בלוג נהדר של אמילי דין שהיא פסיכאטרית עם נטיה קוגנטיבית, תזונתית, אבולוציונית. היא כותבת המון על היבטים פיזיולוגיים פתלוגיים של מתח נפשי ובפוסט האחרון שלה אומרת:
Yes, stress can and will"
eventually kill you, once it stops making you stronger.
הנה קישור http://evolutionarypsychiatry.blogspot.co.il/2012/09/glucose-and-hippocampus.html
מיקי, תודה על ההפניה, אני אקרא בבלוג שלה. נשמע מרתק!