האמת יש לה תכונה חמודה כזאת שהיא מידי פעם מוציאה ראש מבין הסדקים, מאחורי הפינות ומכל מיני מקומות אחרים שלא ציפית להם.
במקרה דנן מדובר באישור של ההיפותזה החביבה עלי שעליה נכתב לא מעט כאן ובבלוג באנגלית והיא שהאבולוציה האנושית הייתה בעיקרה שינוי לכיוון היותנו טורף שעיקר תזונתו במשך 2.5 מיליון שנה הייתה בשר ושומן מן החי.
לא מזמן הבאתי אינפורמציה על מחקרים חדשים שמחזקים את הדעה הזו ולפני יומיים נתקלתי במחקר חדש מתחום אחר לגמרי, זיאולוגיה, המאשר את האמת הזו ומאפשר באותה הזדמנות לקבל הכוונה אבולוציונית לפעילות קריטית ביותר בשבילנו – הזנת תינוקות.
העובדה שתקופת ההנקה הממוצעת אצל האדם (שנתיים וחמישה חודשים) היא חצי מזו של השימפנזה הייתה ידועה זה זמן רב והיו כבר חוקרים (Kennedy 2005) שהציעו שהסיבה היא שהתזונה הטבעית שלנו היא מן החי והיא כל כך יותר איכותית מתזונת השימפנזה עד כדי כך שהחלפה של חלב אם במזון מן החי מייתרת את הצורך בהנקה בגיל מוקדם יחסית. להפתעתי קנדי אפילו טוען שמזון מן החי עולה מבחינה תזונתית על חלב אם. ההסבר האבולוציוני הוא שקיצור תקופת ההנקה מאפשר לאישה ללדת מספר ילדים רב יותר וכך יש תמורה שרידותית ליציאה המוקדמת יותר של התינוק לחיים תזונתיים עצמאיים. את האבולוציה מעניינת רק ההישרדות ולכן היתרון הזה נוצל אצל האדם.
והנה, במחקר שפורסם במאי ב- Plos One, מצאו החוקרים בראשות Elia Psouni השוודית שההנקה הקצרה יחסית היא תכונה שמייחדת טורפים. הם לקחו בסיס נתונים של 67 מינים שונים של יונקים וחילקו אותו לאוכלי-עשב, אוכלי- כל וטורפים. מכיוון שלא נמצא הבדל באורך תקופת ההנקה בין אוכלי – עשב ואוכלי – כל נוצרו להם שתי קבוצות, האחת של אוכלי-עשב + אוכלי-כל והשנייה של טורפים, אצלם זמן ההנקה היה קצר יותר.
האדם, שיוצג על ידי קבוצה של 46 פרטים התאים סטטיסטית לקבוצת…. הטורפים. הנה כמה ציטוטים מהמאמר:
"Our model indicates that carnivory has a specific and quantifiable impact on human development and life history and, crucially, explains why Homo weans so much earlier than the great apes"
"המודל שלנו מראה שלטורפנות יש השפעה ניתנת לכימות על התפתחות והיסטורית החיים של האדם ובאופן קריטי מסבירה מדוע האדם נגמל כל כך יותר מוקדם מהקופים."
למעשה החוקרים מגיעים למסקנה שללא המעבר לטורפנות מוח האדם לא יכול היה לגדול כל כך. הם אומרים:
"Our model suggests that the contribution of carnivory in this evolutionary context was to shorten the duration of lactation and suckling despite the overall prolongation of development associated with increased adult brain mass"
"המודל שלנו מציע שהתרומה של הטורפנות בהקשר אבולציוני זה הייתה לקצר את תקופה ההנקה למרות התארכות תקופת ההתפתחות הקשורה במסת מוח גדולה יותר." למעשה במקרה של התארכות תקופת ההנקה עם גידול מסת המוח תקופת ההנקה הייתה עולה על זו של השימפנזה ומקטינה משמעותית את מספר הילדים שאישה יכולה ללדת ובכך את שרידות המין. הם מסכמים:
Our findings highlight therefore the emergence of carnivory as a process fundamentally determining human life history and evolution
"הממצאים שלנו מדגישים לכן את הופעת הטורפנות כתהליך הקובע באופן בסיסי את היסטורית החיים והאבולוציה האנושית."
טוב, עכשיו לאחר שקיבלנו עוד הוכחה שלטרוף נולדנו מה נותנים לתינוק/ילד בתקופת הגמילה? אנחנו מחפשים חלקים רכים מצד אחד ומזינים מצד שני. הצעות? כבד, מוח ומח עצם למשל. ידוע שברוב האתרים הפרהיסטוריים שבהם נמצאו עצמות חיות, נופצו העצמות המגנות על המוח ומח העצם. ואכן Binford כבר ב-1983מזכיר את האפשרות שגמילה מוקדמת נתאפשרה לאחר שלאדם ניתנה אפשרות להגיע למח העצם. אפשרות נוספת שנהוגה בחברות ציידים לקטים היא לעיסה מוקדמת של הבשר על ידי האם. שיטה זו מבטיחה שהילד יזכה גם בבקטריות שיש לאם, עניין חיוני מאוד לכשעצמו.
זהו חברות וחברים תנו לעוללים בשר לעוס, כבד ומח עצם – !The way nature intended
שנהיה בריאים
מיקי
Kennedy, G. E. (2005). From the apeʼs dilemma to the weanling's dilemma: early weaning and its evolutionary context. Journal of Human Evolution, 48(2), 123-45. Retrieved from http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/15701527
מאמר נחמד, לפעילות לעיסת המזון על ידי האם לפני העברתו לתינוק כנראה תפקיד נוסף, והיא- העברת נוגדנים, בעיקר IgE, אבל כנראה גם IgA , המצויים ברוק של האימא – לתינוק, ובכך תמיכה במערכת החיסון שלו. ברפואה הסינית מקובל להמליץ לאמהות שלתינוקותיהן יש פטרת בחלל הפה לקחת מעט רוק שלהן ולהכניסו לפי התינוק בסוף ההנקה, כטיפול בפטרת.
מעניין. קשה לי לתאר שאמהות ישראליות יקבלו את ההגיון הזה.
תודה על הפוסט המאלף. גם אני אוהב כבד בקר.
אבקש לשאול משהו המציק לי. 100 ג' כבד עגל מכיל מעל 39,000 יחב"ל של ויטמין A (http://nutritiondata.self.com/facts/lamb-veal-and-game-products/4671/2. באתר הזה יש לציין את המשקל המבוקש, 100 ג' לדוגמה). זו כמות עצומה. מילא אם אוכלים כבד פה ושם, זה לא נורא, אך אם אוכלים נניח 3 פעמים בשבוע, וכל פעם נניח בערך 170 ג', זה יוצא בממוצע ליום כ28,500 יחב"ל! שזו כמות שחורגת בהרבה מהכמות המומלצת (דומני כ3000 ליום, ודומני שהמקסימום שמותר הוא 10,000 ליום).
ראיתי בספר "אוסטאופורזיס" של צופיה איש שלום, שעודף ויטמין A הוא גורם חזק לאוסטאופורוזיס, והיא מדברת על מספרים קטנים בהרבה ממספרים אלו.
מה שלא ברור לי, שלכאורה לפי הדברים הנ"ל (על נזקים מעודף ויטמין A) לא רצוי לאכול יותר מכ100 ג' פעם פעמיים בשבוע. אך איך זה מסתדר עם האבולוציה? שהרי כשהאדם צד חיה, הוא התמקד דבר ראשון באיברים הפנימיים ובכבד. ולפי עקרונות הברירה הטבעית, כשקבוצת בני אדם צדה בע"ח, דוקא החזקים יותר בקבוצה הצליחו לחטוף את הכבד, והשאר הסתפקו בבשר השרירים. ומכיון שסביר שהחזקים שרדו יותר, סביר שמהם הגענו. אז איך לנו מומלץ לא יותר מ1-2 בשבוע כמות קטנטונת של 100 ג'?
אהוד אתה צודק בקשר למגבלה בצריכת כבד. התפיסה שבחברות קדומות כולם התנפלו והחזקים לקחו את הכבד והחלקים האחרים הנבחרים היא עממית אם להתבטא בעדינות. בחברות ציידים לקטים יש סדר מפורט מאוד בענייני חלוקה ובדרך כלל הציד עצמו למשל לא משתתף בחלוקת הצייד שלו. אני מכיר לפחות מקרה אחד של שבט שהכבד אצלו כל כך קדוש שאסור לנגוע בו ביד אלא רק במקלות וזקן החבורה אחראי על חלוקתו. לעניין הפוסט פה בחברות מסורתיות מקובל שלקראת הנישואין, בזמן ההריון ובזמן ההנקה מקבלים עדיפות באיכות המזון. אם יש לך זמן חפש באינטרנט את הספר של Weston Price שחלק מהאינפורמציה בתגובה הזו נלקחה ממנו.
תודה.
האם בלב עגל יש מגבלה מסוימת בצריכתו, או שדינו ככל שאר בשר, ואפשר לאוכלו כל יום?
לא ידוע לי על סיבה להגבלה בצריכת לב עגל
אין בעיה ונכון לתת לעוללים בשר כפי שאתה מציע. המילה גמילה עם זאת היא דבר מנוגד לה\תהליך הטבעי. גמילה עצמית מתרחשת לאחר שהילד מיצה את הצרכים (והתזונתי הוא לאו דווקא העיקרי שבהם)המלאים שלו מהנקה וזה קורה מעצמו אם לא דוחקים בזה.
מה שלא עולה במחקרים הוא שהשרדותית לאורך זמן מי שצרכיו הביולוגיים בינקות אינם מתמלאים במלואם נפגע ברמה שהוא חסר ולכך יש השפעה עצומה לחיים שלמים קדימה על המוח.מכיוון שכך גמילה מוקדמת שלא בזמנה מהנקה עלולה ביחד עם עוד גורמים הקשורים לגידול הילד, לגרום לו להיות מועמד פחות טוב להשרדות. שאלה מעניינת שעולה היא כיצד הגענו למצב שבו אנחנו פוגעים כיום בילדינו לאחר שאנחנו נפגענו אם השרדותית זה באמת בעוכרינו(ראו הקשר בין מחלות קטלניות לבין פגיעות רגשיות ואחרות בילדות בינקות)כמין ?
שלום מיקי
אני מתחיל להשלים בשמחה את החומר בפוסטים שכתבת בשבועות האחרונים. בינתיים לגבי הפוסט הנוכחי-לגבי הגדרות, מסקנות והתאמתן לפרקטיקה, יש לי כמה נקודות שעליהן רציתי להגיב/לשאול: 1. התיזה על שגידול המוח התאפשר עקב זה שהמין האנושי החל בשלב מסוים לצרוך בשר טרף, נראית בהחלט הגיונית (אף כי באינטואיציה ולא על סמך מחקר איני חושב שזה קרה בגלל פרמטר אחד בלבד). איני מאמין שעד לפני 10000 שנה הבשר היה מזונו הבלעדי של האדם, אלא שצרך גם עלים, אגוזים ופירות, והשתמש בעשבי מרפא לצורך רפואה, בצורה שיטתית. 2. אם התזונה האידיאלית כיום היא פליאוליתית, כשההגדרה של המונח הינה בשר בלבד הרי שהתפריט שאתה ממליץ עליו למעלה משמאל (ולדעתי הוא בריא מאד) נראה כתזונה מאוזנת של אוכל-כל ולא של פליאולית (או שאיני מבין את המונח). 3. על פי המתואר למעלה, לאחר הגמילה ועד למותנו בשיבה טובה אין מקום ותפקיד למוצרי חלב (כולל שוקו,מעדן חלב, גבינת קוטג' וגבינות צרפתיות)?4. האם אין קשר לדעתך בין התפתחות אינטיליגנצית האדם שלפני תקופת ההתישבות ובין תזונה מגוונת. (אני חושב שאם ייעשה נסוי לתת לבן אדם לאכול רק בשר, או רק מלפפונים במשך שנה-הוא ימות מדכאון במקרה של רק בשר ומחוסר חלבונים וויטמינים במקרה של המלפפון ). האם יתכן שתכונת הסקרנות לא תלקח בחשבון באבולוצית המין האנושי על חתכיה השונים כולל תזונתו?
אהלן יוסי
האמת שכפי שכתבתי פה בפוסט על התזונה הצמחית יש נתונים לכאן ולכאן ואם אני צריך להעריך לגבי הפליאוליתית כן אכלו צמחים משהו באזור ה-30% אבל יכול להיות שאני טועה וכמות משמעותית של צמחים התחילו לצרוך רק לפני 20-40 אלף שנה. בכל מקרה אין ספק שעברנו התאמה גנטית, אולי חלקית, לצריכה של פחמימות וחלקנו גם מותאם לחלב. לדעתי אין קשר בין צריכה מגוונת לגודל המוח. לא צריך מוח גדול לאכול צמחים שלא זזים לשום מקום אבל כן צריך מוח לצוד חיות בלי מהירות, כוח, שיניים וצפרניים מתאימות. אני מכיר לא מעט אנשים שלא אוכלים כלל מזון צמחי והם לא בדכאון אלא דוקא להיפך. אתה יכול לפגוש אותם בקבוצת פייסבוק שנקראת "אפס פחמימות ישראל" תשאל על טוד ותמסור לו ד"ש ממני.
אהלן מיקי
לא מצאתי את אתר "אפס פחמימות ישראל", אבל במהלך החיפוש מצאתי באתרים אנשים שחושבים שבכל מיני סוגי דיאטות שהם מאמינים בהן- לא אוכלים כלל פחמימות. הם היו מבינים שזו טעות אם היו מחפשים מהם המרכיבים בכל מוצר שהם אוכלים (כולל מוצרי חלב, ירקות, שמן זית, שמן קוקוס ועוד ועוד) המונח המדוייק יותר הוא תזונה דלת פחמימות (שבה נוקטים מאמיני הפליאו אבל גם הצמחונים שאוכלים נכון, ויש כאלה שלא). בקיצור יש כנראה אי הבנות לא מעטות בהבנת ההגדרות והפרקטיקה בין רבים מחסידי המחנות השונים של התזונה(והאמת שצריך הרבה זמן כדי להתעמק בזה) אבל לעניננו-בוודאי שהאדם היה צריך לפתח מיומנויות שכליות כדי להיות צייד ובאמת לא היה צריך האדם הפליאוליתי מיומנויות שכליות כדי לאכול מלפפון שלא זז, אבל הוא היה זקוק להרבה שכל , סקרנות, וכן-יכולת מחקרית (!) כדי לעבור לאט-לאט לתרבות החקלאית (ואגב, לא הגיונית בעיני הקביעה של 10,000 שנה. זה היה לדעתי תהליך איטי וממושך שהחל הרבה לפני כן)-למצוא בין מיליוני סוגי צמחים שהיו קיימים בעולם (ועדיין), את כל אלה שהוא יוכל לתרבת, לגדל, להשביח ולאכול וגם להשתמש בהם לרפואה שלו.
לגבי נושא מחלות הלב בדרום הודו-אם זו ראיה לכך שצמחונות (נכונה!), גורמת למחלות לב או למחלות אחרות, זה היה צריך לקרות גם בישראל.