לאחר שסיימה לעשות חוכא ואיטלולא מהספר "מחקר סין" של קולין קמפבל (כפי שדיווחתי פה) הפנתה דניס מנגר המוכשרת את תשומת ליבה לנתונים המקוריים של מחקר סין שעל חלק קטן (ולא נכון מדעית) מהם הסתמך קמפבל בספרו. מטרתה הייתה לבדוק אם ניתן למצוא קשר בסין בין צריכת קמח חיטה ובין מחלות לב.
בתור מי שכתב כמה וכמה פוסטים (ולחץ על "גלוטן" בתגיות) על סכנותיו של הגלוטן ולא רק לחולי צליאק, חיכיתי לפוסט שלה בציפייה רבה.
מחקר סין המקורי (לא הספר), כזכור, אסף מאות נתוני תזונה ובריאות, כמו סוגי מזון ומחלות, על 68 מחוזות בסין.
למרות שהקשר, אם ימצא, אינו מבטיח שקמח חיטה גורם למחלות לב, הוא יכול להצדיק בחינה מעמיקה במחקר התערבותי של קשר כזה.
אז עבדה דניס ועבדה, יומם ולילה עבדה, ומצאה שהקורלציה בין צריכת קמח חיטה ומחלות לב היא 0.67 וזה, רבותי, גבוה! זה אומר שעליה של 10% בצריכת קמח חיטה קשורה בעליה של 6.7% בשיעור מחלות הלב.
חיפשה דניס גורם המשותף למחלות לב וצריכת קמח חיטה שיסביר את הקשר החזק הזה. הדרך הסטטיסטית היא למצוא משתנים הקשורים גם לחיטה וגם למחלות לב וכך עברה אחד אחד על הגורמים המשותפים (confounders) האפשריים הבאים:
פולאט (folate), צריכת דגים ו DHA, צריכת ירקות, HDL, ויטמין C, גובה, לחץ דם, קו רוחב (שמש), צריכת חלב, צריכת שומנים רב בלתי רוויים.
ובכן, לקיחה בחשבון של אף אחד מהגורמים הללו לא שינתה במידה משמעותית את חוזק הקשר, אף לא באנליזה רבת משתנים (multiple regression analysis).
ליתר ביטחון היא בדקה גם משתנים שנחשבים "מיתולוגית" כגורמים להתקפות לב ואולי קשורים גם בחיטה והנה התוצאות של הקורלציה הראשונית בין אותם גורמים ומחלות לב:
צריכת בשר 0.35- (כלומר פחות מחלות לב עם עליה בצריכת בשר!)
צריכת שומן מן החי 0.35- (כנ"ל)
צריכת שומן רווי 0.4- (כנ"ל)
צריכת חלבון מן החי 0.25- (כנ"ל)
שומן כאחוז מסך הקלוריות – 0.41- (כנ"ל)
סה"כ כולסטרול 0.05- (אין קשר בין סה"כ כולסטרול בדם ומחלות לב)
צריכת אלכוהול 0.37-
כאמור, קשר בין שני משתנים אינו אומר שהאחד גורם לשני אך מי שקורא קבוע את הבלוג שלי בקפה דה מרקר לא יתפלא לראות את התוצאות "האנטי מיתיות" האלה. בין הפוסטים הרבים בבלוג לא חסרים מחקרים התערבותיים רבים שמצביעים על השפעתו החיובית של שומן מן החי על סמנים של מחלות לב.
הפוסט של דניס ארוך ארוך ובו היא עושה מסג' יסודי מאין כמוהו לנתונים של מחקר סין כדי לשלול את ההיפותזה שצריכת קמח חיטה קשורה למחלות לב אך ללא הצלחה. צריכת קמח חיטה נשארת קשורה בקשר חזק למחלות לב. ככל שצורכים יותר קמח חיטה באזור מסוים עולה שיעור מחלות הלב באותו איזור.
לאחר שגמרה למסג' את הנתונים חיפשה דניס מחקרים מבוקרים שיצביעו על הקשר. היא מצאה כמה. האחד נעשה ב-1959 על ארנבות וקבע שבין קמח חיטה, שמן תירס, שמן תירס רווי מימן וסוכר קמח החיטה יצר את שכבת הפלאק העבה ביותר.
מחקר נוסף נעשה על בני אדם והראה שצריכה מוגברת של סיבי חיטה גרמה לעליה בהתנגדות לאינסולין וב CRP – מדד לדלקתיות בעורקים.
לא תאמינו, אבל זה רק החלק הראשון של הפוסט שלה. המשך יבוא.
