איך תלמה/יונילבר תופרים בגדול את משרדי הבריאות והחינוך וגם את ילדינו

היום נתקלתי בתוכנית שערורייתית הנקראת "תפור עלי לגדול בריא"  בשיתוף משרד החינוך ומשרד הבריאות. עד כאן הכל נראה תמים אך לא צריך להתאמץ כדי למצוא את "ידידת התוכנית" – חברת תלמה, השייכת לקונצרן המזון יונילבר. הקשר הזה בין משרדי ממשלה וחברות מסחריות מסריח מקילומטרים מניגוד אינטרסים. משרד החינוך מספק לחברה קהל שבוי (במסגרת התוכנית מפעילים בנוסף לילדים גם את ועדי ההורים וההורים) ומשרד הבריאות מספק לתלמה חותמת בריאות. התוכנית עוסקת בהחדרת התודעה של תזונה נכונה אצל ילדי בית ספר ודרכם להורים. היא ומתחילה במודול המתמקד בחשיבות ארוחת הבוקר וביתרונותיה – "מסע ההרפתקאות אל ארוחת הבוקר כיתות א-ג" .  ובכן למי שלא יודע תלמה מתקיימת על ארוחות בוקר של תלמידים שהוריהם ממהרים לעבודה ויוצאים ידי חובתם בהשלכת דגני הבוקר "הבריאים" לחלב (דל השומן לבטח). דגני בוקר הם שוק של למעלה מ-500 מיליון ₪ בישראל. דגני הבוקר של תלמה הם שילוב נפלא של פחמימות, גלוטן וסוכר מה שמביא אותי לנושא היום – מדוע אנחנו נרדמים מפחמימות ומתעוררים מחלבונים?

WIRED מגזין הביא בתחילת החודש כתבה שכותרתה "מדוע הסוכר גורם לישנוניותנו (והחלבון מעיר אותנו)". הכתבה משתמשת בשמות סוכר, גלוקוז ופחמימות כאילו הם אותו דבר בעוד שהכוונה בכותרת כפי שמסתבר מהמשך הכתבה היא בעצם לפחמימות.

הכתבה מתמקדת במחקרים אחרונים שגילו את החשיבות של הורמון בשם orexin המופרש בהיפותלמוס שבמוח והאחראי על שורה מדהימה של מצבים מנטליים מישנוניות ועד לרעב. אנשים עם רמה נמוכה של אורקסין סובלים מנקרולפסיה (הירדמות פתאומית) והשמנת יתר. מצד שני עכברים שהזריקו להם אורקסין הפכו לפעילים יותר. רמה נמוכה של אורקסין גורמת לאנשים להרגיש סחוטים ועייפים. הכתבה מדמה את האורקסין לדוושת גז במכונית שלחיצה קלה עליה יכולה לשנות מיד את מהירותה.

ובכן יש מחקר המראה שצריכת פחמימות מובילה לירידה בהפרשת האורקסין ומצד שני מחקר המראה שעליה בצריכת חלבון מגבירה את יצור האורקסין מה שמביא לעליה בערנות ובפעילות הגוף. לפי המחקר חלבון יכול לבטל את ההשפעה המיישנת של הפחמימות אם הם נאכלים ביחד.

הכתבה מסיימת בקביעה שהמחקרים הנ"ל מראים מדוע התזונה האמריקאית המודרנית היא such a catastrophic mess (כך במקור) והסיבה היא שהסופרמרקטים מלאים המזון "מעובד מלא בסוכר".

ובכן המזון ה"מעובד המלא בסוכר" הוא בדיוק מה שתלמה/יונילבר מייצרים לטובת ידידיהם האמיתיים – בעלי המניות.

ואצלנו משרד החינוך ומשרד הבריאות נחלצו לעזור לתלמה/ינילבר לשווק את הזבל הזה אולי כדי שילדינו יגיעו לבית הספר ישנוניים משהו ולא ישימו לב לרמה הנמוכה של החינוך שהם מקבלים

ועוד תוספת קטנה שמדגימה את השפעת הגלוטן שאותו יצרכו ילדינו עם דגני הבוקר – מאמר נפלא של פרופ' אלסיו פסאנו

Zonulin and Its Regulation of Intestinal Barrier Function: The

Biological Door to Inflammation, Autoimmunity, and Cancer

ובתרגום: זונולין והרגולציה של תפקוד המחסום של המעי: הדלת הביולוגית לדלקתיות, אוטואימוניות וסרטן.

זונולין נוצר בגוף בעודף כתוצאה מצריכת גלוטן וגורם ל Leaky Gut. המאמר מפרט את המחלות שמהם כנראה יסבלו הילדים העייפים לאחר שיסיימו את בית הספר…

לחשוב שהקמפיין הזה ממומן מכספי המיסים שלנו… זאת סיבה למחאה!

שנהייה בריאים

מיקי

Be Sociable, Share!
פורסם בקטגוריה כללי. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

18 תגובות בנושא איך תלמה/יונילבר תופרים בגדול את משרדי הבריאות והחינוך וגם את ילדינו

  1. מאת איתן לרנר‏:

    הפשעים כפולים :מצד אחד שיווק פרסום לקהל שבוי פשוטו כמשמעו , הנושא של שיווק במסווה של ערכים חיוביים של הנחלת הבריאות הטובה הוא ראש נוסף בחטא הזה והוא דווקא מכוון אל ההורים. והפשע הפחות אנשים יבחינו בו והוא נושא הפחמימות ופירמידת המזון ה"נכונה" האמריקאית.
    לא הזכרת כלל את העובדה שמעבר לחולירה של הסוכר והפחמימות יש במוצרים אלה וברוב התעשייתיים רעלנים מעוררי התרגשות במוח כדוגמת המונוסודיום גלוטומט הידוע לשימצה וחבריו האססולפאם קיי או אספרטיים. מרוב כולירה לא רואים את המרכיבים הבריאים.
    על מה להתרגז קודם ? עוד סיבה מדוע חינוך ביתי במידת האפשר הוא פתרון מעולה.
    אגב, אני במחצית ספרך.כאשר אסיים ארצה לשלוח לך מספר תובנות שלי , תהיות ואף התנגדויות .למייל שלך זה בסדר?

  2. מאת מיקי בן דור‏:

    אכן אני פחות מתעסק בתוספים כי אני לא כל כך מבין בזה אבל אני בטוח שלעזור הם לא עוזרים.
    אשמח לקבל תגובה על הספר במייל. הוא מופיע בספר בדף של הקרידיטים בהתחלה.

  3. מאת מאיה‏:

    פוסט מעולה. שכחת להוסיף שכשהילדים הישנוניים מגיעים לבית הספר ולא מצליחים להקשיב למורה, הופ! דוחפים להם ריטלין כדי שיהיו יותר ממוקדים וכדי שעוד כמה בעלי מניות ירוויחו על חשבון הבריאות שלהם.

    • מאת מיקי בן דור‏:

      כן, הם לא ממוקדים פעמיים – פעם בגלל העייפות ופעם בגלל ה ADD שבא בעקבות צריכת הגלוטן. אין כמו ריטלין!

  4. מאת איתן לרנר‏:

    מיקי , הרבה יותר מלא עוזרים!מזיקים ברמות שאיננו מכירים .

    ד"ר בליילוק על פלואוריד
    http://www.youtube.com/watch?v=Ie6gJHqkSgc

    אותו חוקר על תוספים
    http://www.youtube.com/watch?v=lqIFDoOwSFM

    ויש לו ספר מצויין על הטעמים שהורגים אותנו

  5. מאת חנה בק‏:

    הנושא עלה בכתבת טלוויזיה בסוף השבוע,
    מניחה שבערוץ 2 , ערוץ אחר לא ראיתי וגם את זה מעט,
    מה שקורה בארץ גורם לי לכל כך הרבה כעס,
    אין לי ממש חשק לצפות.
    מה יהיה לנו להגיד כשהכל כאן חלילה ייחרב?
    שראינו ולא עשינו כלום חוץ מלכתוב אחד לשני כמה נורא כאן…
    מעניין אם החולרות, הן בתלמה והן במשרד החינוך ייבלמו ע"י אנשים טובים.
    שנהיה בריאים,
    כל טוב,
    חנה

  6. מאת מורן‏:

    מיקי, תודה על הלינק למאמר של אליסיו פסאנו. אני מכין קפה חזק וצולל פנימה. אני עדיין על הגדר לגבי הימנעות מוחלטת מגלוטן (מוכן להודות כרגע על כשלוש סופגניות) לאוכלוסיה ללא צליאק. בקיצור, תמיד שמח לקרוא מידע מדעי חדש בנושא.

  7. מאת אנונימי‏:

    לפי המחקרים שנעשו עד היום (כולל מחקר של אותו פרופ' פסאנו), גלוטן גורם ל-leaky gut רק אצל חולי צליאק.

    • מאת מיקי בן דור‏:

      אהלן אנונימי (עד מתי תשאר אנונימי?)
      התגובה שלך יכולה להיות מובנת לא נכון כאילו ניסו לגבי כל המחלות ורק צליאק יצאה לא טוב. זה כמובן לא נכון. גולטן גורם עודף זונולין ובכך ל Leaky Gut אצל כולם, לא רק חולי צליאק. פאסאנו קובע שלפי העדויות ממחקרו, עדויות גנטיות ועדויות ממחקרים אחרים שאותם הוא סוקר יש סיכוי רב שמספר לא קטן של מחלות נגרם בלבדית או יחד עם גורמים אחרים מעודף זונולין שגורם ל Leaky Gut. אם אתה רוצה לחכות למחקר האולטימטיבי זו זכותך. אני מעדיף להיות זהיר ומכיוון שלחם או מוצרים אחרים המכילים גלוטן אינם ממש חיוניים לקיומנו (Understatement of the year) אני לא צורך אותם. אתה באמת חושב שאנשים היו מפסיקים לאכול לחם סתם כך אם לא היו רואים תוצאות? מנסיון אישי אני אומר לך – להפסיק זה קשה! עד היום כשאני עובר ליד מאפיה או בית קפה שעושה קרואסונים אני מסתלבט על הריח. מה? כולם מזוכיסטים?
      אף אחד לא מפסיק לצרוך לחם כדי להרגיז את שטיבל. אולי כאשר תכירו בבעיה הפתרון יהיה לחזור לזני חיטה יותר מוקדמים ויותר בטוחים וחיוב זמן תפיחה יותר ארוך. הפתרון הוא בטח לא לטמון את הראש בחול ולעשות מכל מי שמפסיק לצרוך חיטה ומרגיש טוב בעקבות זאת טמבל שהיה צריך לחכות למחקר האולטימטיבי.
      בינתיים אתה יכול לנסות בעצמך הפסקה של שבועיים שלושה. אני מבטיח לך שזה לא יזיק. היפנים ורוב הסינים לא ידעו מה זאת חיטה עד לא מזמן וחיו טוב מאוד עם זה.

      • מאת אנונימי‏:

        תקרא את המאמר
        Divergence of gut permeability and mucosal immune gene expression in two gluten-associated conditions: celiac disease and gluten sensitivity
        של פרופ' פאסאנו. גם אצל אנשים עם רגישות לגלוטן, לא נמצא שיש להם leaky gut.

      • מאת מיקי בן דור‏:

        תודה על המאמר. מאמר מעניין מ 2011 שלא הייתי מודע לו. אכן נראה ממנו שאנשים הרגישים לגלוטן (כ-10% מהאוכלוסיה לפי המאמר) אינם סובלים מ Leaky Gut. למעשה המחסום בקיבה יותר אטום מקבוצת הביקורת (לא בטוח שזה בריא – להפתחות המחסום יש תפקיד). המאמר מייחס את הבעיות הרפואיות של הרגישים לגלוטן, בניגוד לחולי צליאק, לדלקתיות שנוצרת בעקבות פעולת המערכת החיסונית המולדת. אני לא בטוח מה יותר גרוע – דלקת כרונית מהסוג הזה או Leaky Gut. דלקת כרונית קשורה בכל המחלות המערביות הכרוניות. בכל מקרה זה נוגד לחלוטין את הצהרתך בפוסט הקודם שגלוטן בעייתי רק לחולי צליאק.
        בקשר ל-10% אני מוכן להתערב שהמספר גדול יותר כשהמדובר בחיטה גמדית אבל זה רק ניחוש.

      • מאת אנונימי‏:

        אתה צודק שלא דייקתי בפוסט הקודם. אם נדייק, פרט ל-CD ו-GS יש עוד מספר בעיות הקשורות לחיטה: http://en.wikipedia.org/wiki/File:Gluten_Related_Disorders.jpg
        עדיין, אצל אנשים ללא אחת מבעיות אלו (שזה רוב האנשים), לא ידוע על נזק מצריכת חיטה.

  8. מאת שני‏:

    אולי אצל חלק מהאנשים הגלוטן גורם ל leaky brain

  9. מאת רמי‏:

    הפעם פוסט מעולה, אני בין אלו שחדלו לצרוך דגניים,(למעט קרקר אחד או שניים דקים ליום מאורז מלא)
    כבר חמישה חודשים בלי דגניים. רזיתי כ- 15 ק"ג והעירנות זה משהו נפלא.
    לא עוסק בסיבות המדעיות, אני יודע על עתמי בלבד, הייתי חוזר כל יום עייף מהעבודה וחייב לנוח
    כשעה, היום לא עולה על דעתי לנוח פשוט לא זקוק לזה וזה נראה לי מוזר סתם לנוח.
    על הפסקת הדגניים החלטתי אחרי קריאה באתר שלך על הספר "קרס של חיטה"
    קשה מאד מאד להפסיק לאכול את מה שהיה המאכל העיקרי משך עשרות בשנים, אבל לפחות אצלי
    התמורה שווה את המאמץ.

  10. מאת שני‏:

    ההערה שלי היתה סתם בדיחה עצובה אבל לפי מה שענית אני מבינה שיש בזה מן האמת. תוכל להרחיב או להפנות לפוסט אחר אם כבר כתבת על גלוטן ומוח?

    • מאת miki‏:

      אולי ארחיב יום אחד. בינתיים אני יכול לספר לך מנסיון אישי וגם מתגובות בבלוגים אמריקאים שגלוטן ו ADD קשורים קשר הדוק. הייתי ממליץ לכל מי שסובל מ ADD לנסות להפסיק גלוטן. כמו שאשתי תספר לך זה לא פתר את הבעיה לגמרי אבל יש שיפור ניכר.