על החשיבות הבריאותית של נשימה דרך האף

אחד הדברים המסעירים והמהנים ביותר לעכבר ידע כמוני הוא למצוא קשר בין ידע קיים ובין ידע חדש. הידע החדש מסביר, מאשר, מרחיב ומעמיק את הידע הקיים. מה צריך יותר מזה?

לאחרונה נפלה בידי הזדמנות לקישור ידע. נתקלתי, באינטרנט, בבלוגרית ישראלית בעלת רמה ברת השוואה עם כל אחד מהבלוגרים האמריקאים והאנגלים המעולים, שכותבים על בריאות, ושאת הבלוגים שלהם אני סורק על בסיס יומי.

המדובר בד"ר (ביולוגיה) דינה ראלט הכותבת בבלוג הזה.

כותרתה של הכתבה שמשכה את תשומת לב חוש הקישור שלי הייתה: "הגז ניטריק אוקסיד NO כסיגנל ברשת ה- Wellness שלנו".

הייתי מודע להשפעת ניטריק אוקסיד על לחץ הדם אך לא הייתי מודע לתפקיד המרכזי שמועידה לו ד"ר ראלט, כמרכיב בסיסי במערכת תקשורת ביולוגית, עתיקה, שעדיין מתפקדת בין חלקי הגוף השונים. ראלט מציגה תזה שניטריק אוקסיד, הנמצא בכל בעלי החיים הרב תאיים עוד לפני היות ההורמונים והמערכת העצבית, היה אמצעי התקשורת הראשוני בין התאים. האבולוציה לרוב עובדת בתוספות וכך בהחלט נראית לי האפשרות שהמנגנונים ההורמונאליים והעצביים לא החליפו את מנגנון התקשורת הגזי (ניטריק אוקסיד הוא גז) אלא נוספו לו.

ראלט אפילו מייחסת את היעדר האושר בחיינו להפרעה בזרימת האינפורמציה במערכת התקשורת של הניטריק אוקסיד. ההפרעה נובעת לדעתה מהרעשים החיצוניים שבהם אנו נתונים, רעשים ויזואליים וקוליים, שהם הרבה יותר גבוהים מהרמה שהיוותה את הרקע להתפתחותנו האבולוציונית. כך יש עדויות לעליה ברמת הניטריק אוקסיד בעת מדיטציה למשל. ראלט ממשיכה ומזהה את המערכת הזו עם הצ'י והמרידיאנים של הרפואה הסינית וכך מספקת, אולי לראשונה, הסבר ביולוגי מערבי לידע הרפואי הסיני.

מה אומר לכם? אני אוהב מנגנונים ביולוגים עתיקים, שנשארו לתפקד אצל רוב בעלי החיים. זה מזכיר לי את ויטמין ה-D, שגם הוא קיים בכל בעלי החיים וגם הוא עתיק (750 מ' שנה) וגם הוא (או תוצרו יותר נכון) בעצם סוג של הורמון.

ועכשיו, למה זה קשור?

אם תקראו בפוסט הקודם שלי, תלמדו להכיר את ד"ר ווסטון פרייס, שנסע בכל העולם וחקר חברות מסורתיות, שהיו בריאות להפליא, ואת שינויי התזונה (בעיקר לכיוון צריכת קמח וסוכר) שגרמו להתדרדרותם הרפואית.

בנוסף לעששת, בדק הד"ר, וגם צילם, את מבנה הגולגולת, כפי שהוא משתנה בדור שני של ילידים שהחלו להיזון מקמח לבן וסוכר.

ולענייננו, הד"ר הבדיל בין "נושמי-פה" ו"נושמי-אף". הנה תרגום קטע קצר מספרו  Nutrition and Physical Degeneration:

"הצילום למטה הוא של משפחה של ארבעה ילדים, שעל פניהם הסיפור הטרגי כתוב. כל אחד הוא נושם-פה ולכל אחד ריקבון שיניים מתקדם. אנשים אלה הם תוצר של מודרניזציה על אי זה (האי של ברדסי בצפון סקוטלנד) אשר בזמנים קודמים יצר ילדים נמרצים וגברים ונשים חסונים. חשוב להשוות את הפנים של הילדים של האי האריס (המבודד יותר) המצולמים בתמונה מעל לילדי האי ברדסי…חשוב לנו לשמור תמונה זו בזיכרוננו בהתייחסותה לשכיחות הרבה של שחפת…"


מתחת לתמונה בא הכיתוב:

"למעלה: ילדים גאלים טיפוסיים מהאי האריס, החיים על שיבולת שועל ומאכלי ים. שימו לב לרוחב של פניהם ושל נחירי האף שלהם. למטה: גאלים מודרניים טיפוסים, האי ברדסי. שימו לב לפנים ונחירי האף הצרים."

עוד מעט יבוא הקשר. לפני כן חשוב להבין מה מצא פרייס. ובכן, בכל מקום בו ביקר, הוא מצא קשר הדוק בין בריאות ובין תזונה מסורתית וקשר הדוק, אצל ילדים, בין תזונתם וכן תזונת הוריהם ובין תווי פנים. תזונה של קמח וסוכר, אצל ההורים לפני הלידה ואצל הילדים לאחר הלידה, גרמה להצרת הפנים ונחירי האף ונסיגת החלק האמצעי של הפנים והסנטר.

הנה תמונת פרופיל של האפקט "הנסיגה" של התזונה המערבית.

והנה הקשר בין ד"ר ראלט לד"ר פרייס –

מסתבר שניטריק אוקסיד מיוצר בכמות גבוהה במיוחד בסינוסים (לינק). כך, בנשימת אף אנחנו מכניסים כמות יפה של ניטריק אוקסיד לריאות. כן, האבולוציה דאגה שתהיה לנו אספקה סדירה של ניטריק אוקסיד עם כל נשימה. התזונה המערבית, לעומת זאת, מונעת מילדינו ניטריק אוקסיד, משהפכה אותם לנושמי-פה. ניטריק אוקסיד ידוע גם כמחטא וסביר להניח שאויר הנשאף דרך האף הוא נקי יותר מחיידקים מאויר הנשאף דרך הפה.

אגב, למזונות מרכזיים בתזונתנו, כמו לחם וחלב, השפעה נוספת על צמצום הנשימה דרך האף, בצורת תגובה אלרגית, הגורמת להתנפחות הריריות.

אולם לא רק את ה Wellness הפרטי שלנו משבשת התזונה המערבית. למי שאוהב סרטי אימה אני מוצע להיכנס ללינק הזה ולעבור במהירות על התמונות בספרו של פרייס.

שימו לב לעיוות הגולגולת אצל ילדים מכל קצוות העולם שעברו לתזונת קמח וסוכר ואצל אמריקאים במוסדות לפושעים, לחולי נפש ולילדים מפגרים.

כפי שמראה פרייס בפרק הנקרא 'ניוון פיזי מנטאלי ומוסרי', תוצאות של התדרדרות התזונה אינן מסתכמות כנראה בתחום הבריאותי פיזי אלא מגיעות גם לבריאות המנטאלית ולבריאות החברתית שלנו. מפחיד.

אגב, ספרו של פרייס נכתב בתחילת שנות ה-40. הוא מדגיש בו את חשיבות הויטמינים מסוג D ו K2 (שהוא קרא לו פקטור X) לגברים ונשים, בתקופה של לפני הכניסה להריון, לנשים, בזמן ההיריון וההנקה, ולילדים, לאחר הלידה. למרות זאת, עד לימינו עדיין לא מודעות רשויות הבריאות, ובעקבותיהן כולנו, לחשיבות הקריטית של ניטור רמות מספקות של אותם הויטמינים בתקופות הקריטיות כל כך להתפתחות הדור הבא.

Be Sociable, Share!
פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

2 תגובות בנושא על החשיבות הבריאותית של נשימה דרך האף

  1. מאת יפית‏:

    ביוגה, אגב, נושמים מהאף ורק מהאף. יש תרגילי נשימה (פרנאיימה) המיועדים לתרגל נשימה יציבה ומלאה יותר דרך האף בהדרגה. תרגול הפראניימה נחשב להמשכו של תרגול האסאנות (תנוחות היוגה) ויש לו חשיבות רבה לאין שיעור. נפלא לשמוע הסבר מערבי מפורט בנושא המ"קשר בין ידע קיים לידע חדש".

  2. מאת עמית אלתם‏:

    התזונה שלך שהיא בעצם "דר מרקולה" היא בסדר אך לא יותר, בכל המחקרים על אוכלוסיות מאריכות ימים בבריאות טובה, הם אוכלים בין 2% ל 5% מהקלוריות מוצרי בשר ואינם מגזימים בצריכת שומנים, בעיקר בארצות מתועשות שבהן הבשר מאוד לא בריא(אין חיות אוכלות עשב)פירות שלמים בניגוד למיץ ,אינם גורמים נזק לבריאים,